מרד קושצ'יושקו נחשב בדרך כלל ככזה שהחל עם שבועתו של תדיאוש קושצ'יושקו שנשבע בכיכר השוק בקרקוב ב-24 במרץ 1794. עם זאת, התפרצותו התרחשה בעיקר על ידי מרד של חטיבת הפרשים הראשונה בווילקופולסקה בפיקודו של אנטוני מדלינסקי.

התבוסה של פולין במלחמה עם רוסיה בהגנה על חוקת ה-3 במאי הובילה לחלוקתה השנייה של המדינה על ידי רוסיה ופרוסיה בשנת 1793. במקביל, החלו ההכנות להתקוממות מזוינת נגד המדינות המחלקות. את המרד הוביל גיבור מלחמת העצמאות האמריקאית והקרבות האחרונים עם רוסיה, הגנרל תדיאוש קושצ'יושקו.

ב-1793 הוא ניסה לשכנע את שלטונות הרפובליקה הצרפתית להצטרף לפולין במרד מזוין נגד אוסטריה ופרוסיה. לרוע המזל, הוא לא קיבל אישור לתוכניות אלו בצרפת. במקביל, בעקבות החלוקה, החליטו שלטונות הכיבוש על צמצום משמעותי של הצבא הפולני. כך הודיע לשלטונות פולין השגריר הרוסי החדש בפולין, אוטו איגלסטרום. על פי החלטות רוסיות, היה צורך לצמצם את מספר החיילים הכולל מכ-36,000 ל-17,000-18,000. החיילים שהודחו היו אמורים להתגייס לצבאות רוסיה ופרוסיה בו זמנית. השלטונות הפולניים נעתרו לדרישה זו, ואישרו אותה ב-24 בפברואר 1794.

ליישום החלטה זו הייתה השפעה שלילית מאוד על ההתקוממות המזוינת הקרבה. אחד האנשים המעורבים בעבודת הקונספירציה היה אנטוני מדלינסקי, שפיקד על חטיבת הפרשים הלאומית הראשונה של ויילקופולסקה. היא הוצבה באזור אוסטרולקה. מדלינסקי, שלא היה מוכן לאפשר לצמצם את כוחות היחידה שבפיקודו, בלילה שבין 12 ל-13 במרץ 1794, החל בצעדת היחידות הכפופות לו דרך צפון מזוביה, תוך השמדת מוצבים בודדים של הצבא הפרוסי לאורך הדרך. הופעתו זירזה את ההחלטה לפתוח בהתקוממות. מדלינסקי הצטרף לכוחותיו העיקריים של תדיאוש קושצ'יושקו ממש ערב הקרב המנצח עם הצבא הרוסי ברצלביץ.