הוא שילב את התכונות של מורה, פובליציסט, סופר ולגיונר. ברטולד מרווין נלחם למען עצמאות פולין והקים בית ספר לילדים פולנים בזמביה. כיהודי פולני הוא דגל בהתבוללות של הקהילה היהודית עם הפולנים.

הוא נולד בשם ברוך מנקס ב-13 בנובמבר 1879 בטרנוב במה שהייתה אז אוסטריה-הונגריה (חלוקה אוסטרית). הוא גדל במשפחה בעלת תחומי עניין ספרותיים והתחנך בבתי ספר תיכוניים בטרנוב ובלבוב. הוא קיבל תואר דוקטור בפילוסופיה באוניברסיטת לבוב ב-1907 ותעודת בוגר מהפקולטה למשפטים.

בעודו סטודנט, מנקס היה מעורב בפעילויות חברתיות ומקצועיות. משנת 1902 עבד כמורה בגימנסיה השנייה בלבוב, שם לימד היסטוריה וגיאוגרפיה. הוא נודע גם כפובליציסט פעיל, שיתף פעולה עם עיתונים שונים וערך את "אחדות" – כתב עת שדגל בהתבוללות יהודים בחברה הפולנית. הוא גם היה מחברם של פרסומים רבים, ביניהם הספר "יהודים במרד 1863" ודיווחים מנסיעותיו לארצות הברית.

בשנת 1914. מרווין הצטרף ללגיונות הפולניים ונלחם למען עצמאות פולין. בתחילה הוא עבד במטה כפקיד עיתונות ומנהל אספקת מזון, בין דברים אחרים. הוא השתתף במערכות לחימה רבות ונסע מהונגריה לווליניה. אומץ לבו זכה להערכה על ידי חבריו החיילים, ומעשיו בחזית שיקפו מחויבות עמוקה לעצמאותה של פולין.

לאחר מלחמת העולם הראשונה והשבת עצמאותה של מדינת פולין, המשיך מרווין את שירותו הצבאי בצבא הפולני, שם מילא תפקידים שונים עם אחריות, כולל תפקיד מרצה בבתי ספר צבאיים. הוא פרש בדרגת רב סרן בשנת 1928 עם עיטורים רבים, כולל צלב העצמאות וצלב החיל.

כשחזר לעסוק בעיתונאות, כתב מרווין עבור 'Kurier Warszawski' ו'Tygodnik Ilustrowany', וכן היה מעורב באיגוד הלגיונרים. העיתונות שלו התמקדה לעתים קרובות בנושאי הלגיון.

ב-1939 מונה מרווין לדובר משרד המידע והתיעוד הפולני. לאחר ההתקפה הגרמנית על פולין ותחילת מלחמת העולם השנייה, הוא התפנה לרומניה ולאחר מכן התיישב בזמביה, שם ייסד בית ספר תיכון לילדי פליטים פולנים. הוא נפטר בלוסאקה ב-10 בינואר 1946.