האפודים החסינים הראשונים נוצרו בסוף המאה ה-19 על ידי שני פולנים – הנזיר הקתולי קז'ימייז' ז'גלן והמורה יאן שצ'פניק.
בשנת 1893, מחבל הסתער על משרדו של ראש עיריית שיקגו, קרטר הריסון. הוא כיוון את האקדח לעבר ראש העיר וירה שלוש פעמים. הריסון מת מוות טרגי.
תפילה וכדורים
החדשות על הטרגדיה הזו הגיעה לנזיר פולני מקהילת התקומיים (Resurrectionists), קז'ימייז' ז'גלן, שחי באותו זמן בארה"ב. מותו של ראש עיריית שיקגו השפיע עליו, והנזיר הקתולי תהה האם ניתן ליצור שריון נייד שיעצור כדור שנורה מאקדח?
ז'גלן היה אוטודידקט שענה בחיוב על השאלה. הוא יצר בד הרב-שכבתי של משי ארוג בצפיפות. הוא החדיר בו חומר מיוחד. הרכבו לא נודע לציבור. בשנת 1897, הוא השיג פטנט על האפוד הראשון שהיה חסין כדורים.
אפשר לעשות יותר בשניים
שנה לאחר מכן בווינה פגש ז'גלן את יאן שצ'פניק, מורה פולני, ממציא שכונה "אדיסון הפולני". שני הפולנים החליטו לשתף פעולה והחלו לייצר אפודים חסיני כדורים. ז'גלן חזר לארה"ב, שם ארגן מופעים מיוחדים: הוא התלבש באפוד שלו ונורה. אנשים יכלו לראות במו עיניהם את יעילות ההמצאה.
עם זאת, שצ'פניק האמין שניתן לשפר את האפוד. הוא חיזק אותו ביריעת מתכת, מה שהפך אותו ליעיל גם נגד יריות מרובה מנליכר. בשנת 1901 הוענק לו פטנט על אפוד משופר.
הכרת התודה של המלכים
זמן קצר לאחר מכן הותקף המלך הספרדי אלפונסו ה-13. לרוע מזלו של המתנקש ולמזלו של המלך, כלי הרכב של השליט היה מכוסה בחומר חסין כדורים שהומצא על ידי שצ'פניק. אלפונסו ה-13 שרד את הירי.
הממציא הפולני קיבל את אות מסדר איזבלה הקתולית מהמלך הספרדי. כמו כן, השליט הרוסי ניקולאי השני רצה לתת עיטור כבוד לשצ'פניק. במאה ה-18, רוסיה יחד עם פרוסיה ואוסטריה, חילקו את פולין, ולכן סירב הפולני לקבל את העיטור מהאימפריה שדיכאה את אומתו. במקום זאת, הוא קיבל שעון זהב עם יהלומים.