ב-19 בינואר 1947 התקיימו בפולין בחירות לפרלמנט המחוקק. באופן רשמי, גוש המפלגות הדמוקרטיות בראשות מפלגת הפועלים הפולנית הקומוניסטית (PPR) קיבל יותר מ-80% מהקולות. הבחירות לוו בטרור בכל מקום ו'תקינותן' הבחירות הייתה מפוקחת על ידי יועצים סובייטים.

אחד הסעיפים על סדר היום של ועידת יאלטה, שהתקיימה בין ה-4-11 בפברואר 1945, הייתה שאלת עתידה של פולין. כתוצאה מכך נותרה המדינה הפולנית בתחום ההשפעה הסובייטי.

עם זאת, אחת ההחלטות של מנהיגי הממלכה המאוחדת, ארצות הברית וברית המועצות קבעה קיום "בחירות חופשיות ובלתי מוגבלות בפולין בהקדם האפשרי", שבהן "כל המפלגות הדמוקרטיות והאנטי-נאציות יקבלו את הזכות להשתתף ולהציע מועמדים". הקומוניסטים הפולנים שהתקבצו ב-PPR, שהבינו את היעדר התמיכה בפועל בחברה, ניסו לדחות את מועד הבחירות לפרלמנט. במקביל, הטרור היה בכל מקום במדינה. תאים נטושים בבתי הכלא הגרמניים האחרונים התמלאו בפטריוטים פולנים שסירבו לקבל את הכנסת הכוח הקומוניסטי.

המבחן עבור השלטונות הקומוניסטיים היה משאל העם ב-30 ביוני 1946, שתוצאותיו זויפו בתמיכתו העצומה של קולונל ארון פלקין, 'מומחה' בתחום זה משירותי הביטחון הסובייטיים. השלטונות הצליחו לתפקד רק הודות לתמיכתם של מנגנון הביטחון הסובייטי ושל מנגנון הביטחון הפנימי.

משאל העם נתן את העילה לדחות את הבחירות לפרלמנט. זה נתן ל-PPR את הזמן הדרוש כדי להילחם ביריב פוליטי בר-קיימא, מפלגת העם הפולנית (PSL).

מועד הבחירות נקבע לבסוף ל-19 בינואר 1947. השלטונות הקומוניסטיים פתחו במסע תעמולה רחב שמטרתו לשכנע את החברה הפולנית להצביע לגוש המפלגה הדמוקרטית, עם ה-PPR בראשו.

הפעולה כללה גם את מנגנוני הביטחון והצבא עם קבוצות תעמולה-ביטחוניות שהוקמו למטרה זו, שתפקידן העיקרי היה להטיל טרור על האוכלוסייה. השלטונות הרחיקו לכת ופירקו את ישיבות הבחירות של PSL, עצרו את פעיליהם ואף רצחו אותם.

ההנחה היא שכ-150 בני אדם נרצחו עד מועד הכרזת הבחירות, ביניהם אפילו מועמדים לפרלמנט. על פי הנתונים שהוכרזו רשמית והמזויפים, 80.1% מהקולות התקבלו לגוש המפלגה הדמוקרטית, ה-PSL זכתה רק ב-10.3%, למרות שלפי פעיליו התמיכה בפועל הייתה מעל 60%.