הוא נחשב לגיבור לאומי גם בפולין וגם בארצות הברית. טדאוש קושצ'ושקו היה יוצא דופן בהשקפותיו הליברליות באותה תקופה, במיוחד בנוגע לעבדות. מחויבותו למטרה זו הייתה יוצאת דופן, במיוחד מבחינת המציאות ההיסטורית של אותה תקופה.

עם הגעתו לארה"ב בשנת 1776, זמן קצר לאחר הכרזת העצמאות, זכה קושצ'ושקו להכרה בכשרונותיו ההנדסיים. תרומתו לעבודות ביצורים, כולל בניית ווסט פוינט, היו קריטיות לניצחונות במלחמת העצמאות האמריקאית. עבור שירותיו, הוא הועלה לדרגת תת אלוף בצבא ארה"ב בשנת 1783, וכן קיבל הטבות משמעותיות על קרקעות וכספים. הוא היה בארץ זו פעם שנייה בין 1797 ל-1798.

קושצ'ושקו לא תמך בעבדות, דבר שהיה נדיר בתקופתו. ב-5 במאי 1798, במכתב לחברו תומס ג'פרסון, לימים נשיא ארצות הברית, הוא כתב: "מר ג'פרסון, אני מתחנן בפניך, במקרה שאמות, להוציא את כספי במטרה לשחרר כמה שיותר אנשים שחורים כפי שניתן ולספק להם השכלה וחיים הגונים…".

בצוואתו הוא קבע שחלק מהאחוזה שלו ישמש לפדיון ולחינוך עבדים, כולל אלה שבבעלות תומס ג'פרסון. זה בא לידי ביטוי באמונתו של קושצ'ושקו שלאחר המילים צריכה לבוא פעולה. הוא הדגיש כי בני חורין צריכים לקבל חינוך, דבר שבלעדיו עצמאותם לא באה בחשבון. הם היו אמורים לקבל גם אדמה (100 דונם) ואת הכלים המתאימים לעבד אותה.

לרוע המזל, ג'פרסון, למרות שתיאר את קושצ'ושקו כ"בן החירות הטהור ביותר", לא מימש את רצונו של חברו הפולני. ההיסוס והפחד שלו מההשלכות של צעד נועז כזה גרמו לכך שצוואתו של קושצ'ושקו נותרה ללא ביצוע. קושצ'ושקו הבין את נושא העבדות בצורה רחבה, ולכן ביטל את צמיתות האיכרים שעבדו באחוזתו בחבר העמים הפולני-ליטאי (כיום בשטח בלארוס) והכיר בהם כאזרחים חופשיים. הוא גם עסק בקהילות אחרות: אינדיאנים, יהודים ונשים.

הליברליזם החלוצי של הגיבור הפולני-אמריקאי מתבטא בעובדה שרק ב-1 בינואר 1863 נכנסה לתוקף 'הכרזת האמנסיפציה' שהוציא הנשיא אברהם לינקולן לביטול העבדות בארה"ב, אם כי בתחילה היא הייתה בתוקף רק במדינות הקונפדרציה של אמריקה.