הסנקציות נגד רוסיה מתגברות בהדרגה. למרות זאת, לאחר תקופה של קריסה חדה בסוף פברואר, שער הרובל החל להתחזק, והגיע באפריל לרמה שלפני הפלישה לאוקראינה.

לאחר תחילת הפלישה לאוקראינה ב-24 בפברואר, נחלש הרובל מול הדולר תוך שבועיים בלמעלה מ-50%, ועלה מ-76.8-80.4 רובל לדולר מ-22 ל-23 בפברואר ל-120.4 רובל לדולר ב-11 במרץ.

הרובל שנחלש במהירות החל להיתפס כסימפטום הראשון של קריסה בלתי נמנעת של הכלכלה הרוסית תחת לחץ הסנקציות. היחלשות שער החליפין גרמה למשיכות המוניות של פיקדונות מט"ח מהבנקים על ידי האוכלוסייה. כתוצאה משורה של פעולות והחלטות של הבנק המרכזי של רוסיה (CBR), הזרם היוצא מחשבונות מט"ח לאחר ה-10 במרץ הצטמצם בהדרגה, ובתחילת אפריל נעלם לחלוטין.

גורם חשוב לצמצום הביקוש בשוק המט"ח היה הצעדים להגבלת זרימת ההון באופן קיצוני, לרבות ההחלטה לאסור מכירת ניירות ערך וייצוא מט"ח.

למרות הגבלות אלו, שער הרובל המשיך להיחלש, וזו הסיבה שה-CBR הציג ב-9 במרץ את אחד מאיסורי המטבע החמורים ביותר לאוכלוסייה בהיסטוריה הרוסית המודרנית. במשך שישה חודשים (מ-9 במרץ עד 9 בספטמבר), הרוסים לא יוכלו לקנות מט"ח, והם יכולים למשוך רק 10,000 דולר מחשבונות הבנק שלהם ורק מפיקדונות ישנים.

שוק המט"ח הרוסי החל לפעול בתנאים של עודף היצע כרוני שהולך ומעמיק על פני הביקוש, מה שהביא להתחזקות מהירה של שער הרובל.

המקור העיקרי להזרמת כספים, שהגיע בחודשיים האחרונים ל-1.7 מיליארד דולר ביום, היה עלייה במחירי המוצרים הבסיסיים בייצוא הרוסי, בעיקר גז ונפט.

עבור ה-CBR, התחזקות הרובל מציבה אתגר נוסף, שכן הוא מקטין את ההכנסות מהתקציב.

עם המגמות הקיימות המתחזקות, הכלכלה הרוסית עלולה למצוא את עצמה במצב "ייחודי" עם רובל חזק, מערכת פיננסית יציבה מבודדת משאר העולם, עודף סחר ורזרבות שנבנו מחדש, במקביל לקריסה כלכלית, ירידה בתעשייה, ייצור והשקעה, תוך פעילות בצורה מבודדת מאחרים באופן הולך וגובר. מצב כזה ידרוש כנראה שינויים משמעותיים בתיאוריה הכלכלית.

יז'י רוטקובסקי

הכותב הוא יועץ לשעבר לשר במשרד הכלכלה ובמשרד הפיתוח הזמנה