התערוכה "עשר ערים פולניות – עשר היסטוריות יהודיות" היא תערוכת קבע חדשה המוצגת במוזיאון היהודי בגליציה בקרקוב, בגלריה של משפחת טאוב. התערוכה מבוססת על רישומים ותצלומים משפחתיים של עשרה פולנים יהודים.

כולם נולדו בעשורים הראשונים של המאה ה-20 וגדלו או התבגרו בפולין שבין המלחמות. הם הגיעו מערים שונות ומרקעים שונים – משפחותיהם ייצגו את כל המגוון יוצא הדופן של הקהילות היהודיות בפולין שלפני מלחמת העולם השנייה. העולם שהכירו התפרק בספטמבר 1939.

שישה מגיבורי התערוכה חיו בפולין בשנים שלאחר המלחמה, אחד נשאר בברית המועצות והשתקע בסנט פטרבורג, אחד עזב לישראל אך בסופו של דבר שב לפולין, ושניים היגרו לצמיתות לארצות הברית אך שמרו על קשר מיוחד עם פולין.

ברקע כל סיפור יכולים המבקרים לראות את סיפוריהן של עשר ערים. גיבורי התערוכה מזכירים מקומות ספציפיים הזכורים להם מילדותם וסיטואציות לפעמים מצחיקות, לפעמים טראגיות, הקשורות אליהם. שבע מהערים הללו נמצאות כעת בתוך גבולות פולין, ושלוש באוקראינה. זה גם משקף את ההיסטוריה המורכבת והקשה ביותר של מרכז ומזרח אירופה במאה ה-20, ומעל הכל מוסיף מרכיב נוסף לסיפור הגורל המסובך של האנשים שחיו בחלק זה של העולם במאה ה-20.

התערוכה הוכנה בשיתוף פעולה עם אחד השותפים המרכזיים של המוזיאון היהודי בגליציה, Centropa. היא מבוססת על חומרים שנאספו בפרויקט נרחב של היסטוריה בעל פה שבוצע בין השנים 2000 ל-2009 ב-15 מדינות, הכולל ראיונות ודיגיטציה של תצלומי משפחה ומסמכים של כ-1,200 קשישים.

ארקדיוש סלומצ'ינסקי