במהלך טקס הנחת אפרו של קשישטוף פנדרצקי בפנתיאון הלאומי בקרקוב, שהתקיים במלאות שנתיים למותו של המלחין, נפרד פרופ' פיוטר גלינסקי, סגן ראש הממשלה ושר התרבות והמורשת הלאומית, מ"המלחין הגדול, פולני בעל חשיבה עמוקה, אדם בעל רגישות יוצאת דופן, לב אמיץ ונדיב. כמלחין, הוא סימל את ההיסטוריה של המאות ה-20 וה-21. הוא היה אדם שקט וחביב שחוכמתו וטוב ליבו הוסתרו מאחורי חיוך עדין. הוא השאיר לנו מוזיקה נהדרת", אמר גלינסקי.

בפרידה החגיגית מהאמן, בנוסף למשפחתו וחבריו, נכחו נציגי הקהילה האמנותית ורשויות המדינה הגבוהות ביותר, כולל נשיא פולין אנדז'יי דודה, ושגריר גרמניה ארנדט פרייטאג פון לורינגהובן, שהקריא מכתב מאת נשיא הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, פרנק-וולטר שטיינמאייר.

בהתייחסו לזכר יצירותיו החשובות ביותר של האמן – "קינה לקורבנות הירושימה", האופרה "השטנים מלודון" או "רקוויאם פולני", ציין סגן ראש הממשלה גלינסקי כי המלחין נגע בסוגיות החשובות ביותר ביצירתו, כגון אכזריות הכוח, ההיסטוריה של המאבק הפולני לחופש וסולידריות, וגם הנכונות לבצע את ההקרבה הגבוהה ביותר עבורם.

סגן ראש הממשלה הדגיש כי קשישטוף פנדרצקי העניק במתנה את יצירותיו יוצאות הדופן, אך גם את מרכז המוזיקה האירופי בלוסלביצה, בו יוכלו הדורות הבאים של המוזיקאים ללמוד.

בשנת 1960, קשישטוף פנדרצקי כתב את אחת מיצירותיו המפורסמות ביותר "קינה לקורבנות הירושימה", ולאחר מכן החל לזכות להכרה בינלאומית, במיוחד כמלחין של מוזיקה דתית.

ב-1969 הלחין את האופרה הראשונה שלו "השטנים של לודון". ב-1980 החל לעבוד על אחת מיצירותיו הגדולות, "רקוויאם פולני". זוהי יצירה בהשראת ההיסטוריה של פולין. החלקים הנפרדים של היצירה נוגעים ל"סולידריות", הקרדינל סטפן וישינסקי, מרד ורשה, האב מקסימיליאן קולבה והפשעים בקטין. החלק האחרון של "רקוויאם" הוקדש לאפיפיור יוחנן פאולוס השני.

אדריאן אנדז'יבסקי