סטניסלב לשצ'ינסקי מוכר בפולין בעיקר בשל העובדה ששלטונו הופסק פעמיים. הוא היה השליט שחי הכי הרבה שנים מבין שליטי פולין (88 שנים) בתקופה שבה חבר העמים צלל לכאוס. פחות ידועים הם פרויקטי הרפורמה של המלך ושלטונו המודרני בדוכסות הצרפתית.
המלך לעתיד נולד ב-20 באוקטובר 1677 בלבוב. אביו כיהן בתפקיד האוצר הגדול של הכתר. סטניסלב קיבל חינוך מקיף (כולל לימוד בגימנסיה המפורסמת בלשנו). הוא היה רב לשוני. לשצ'ינסקי עלה פעמיים לכס המלכות הפולני. תקופתו הראשונה בשלטון הייתה בין 1704 ל-1709. הוא נבחר למלך ב-12 ביולי 1704, ולא הוכתר עד ל-4 באוקטובר 1705. ב-1709 נאלץ לפרוש ולעזוב את הארץ לאחר תבוסת השוודים מול הרוסים ב-1709 בקרב על פולטבה. עם סיוע צרפתי הוא חזר לחבר העמים הפולני-ליטאי בשנת 1733. הוא נשאר בשלטון רק עד 1736, ונכנע לקואליציה הסכסונית-אוסטרית-רוסית.
בסופו של דבר קיבל לשצ'ינסקי את דוכסות לוריין מחתנו, מלך צרפת לואי ה-15, שם בילה את שארית חייו. לדעת תושבי הדוכסות הוא היה 'מושל-מלך', ולפי מונטסקיו וולטר הוא נחשב כמודל של שליט נאור שקידם את המדע, התרבות והאמנויות. הפילוסוף האחרון שהוזכר, אגב, הכיר את המלך הפולני באופן אישי, ונאמר כי קיבל השראה מיצירתו המפורסמת ביותר (לא בטוח אם לשצ'ינסקי כתב אותה בעצמו) בעת שחיבר את החיבור המפורסם שלו על רוח החוקים. בית הספר לאבירים בלונוויל, שהופעל מחדש ושגשג בעזרת המלך הפולני, היה מודל ליוזמות כאלה של הנאורות הפולנית כמו הקולגיום נוביליום ובית הספר לאבירים. האקדמיה נועדה בעיקר לחינוך אופי, ומשכה אליה פולנים וצרפתים מצטיינים.
לשצ'ינסקי חיבר יצירות כתובות רבות, ממכתבים ורשימות מסע ועד לחיבורים על מנהגים וטקסטים על איך המדינה צריכה להיות. יצירתו הידועה ביותר היא 'קול חופשי, הבטחת חופש'. הטקסט נכתב כנראה על ידי אחד מתומכי המלך, ולשצ'ינסקי היה אחראי על המתאר והנימה הכללית של הכתוב. הוא הצביע על הצורך להחליף את צמיתות האיכרים במערכת שכירת קרקע, חיזוק הכוח המרכזי, הגבלת עיקרון הווטו החופשי לחוק פרלמנטרי ספציפי (לא הורס את כל הוראות הפרלמנט), חיזוק מעמדה של הבורגנות, הגדלת חירותם של האיכרים, הרחבת הצבא ל-100,000 איש. את השינויים הללו היה כנראה ללשצ'ינסקי קשה ליישם כמלך, אך חלקם יושמו בהצלחה בעתיד, במסגרת חוקת ה-3 במאי.