בנובמבר 1918 נהרג בנה של אלכסנדרה זגורסקה, יורק ביטשאן בן ה-14, מפגיעת כדור בלבוב (לביב של היום) במהלך לחימה עם האוקראינים. הטרגדיה הפרטית של זגורסקה הולידה את לגיון הנשים המתנדבות, אותו הקימה באותה שנה. חבריה נטלו נשק נגד האויב. הם הוכיחו את עצמם גם בקרבות נגד הבולשביקים ב-1920.

בסוף 1918 זגורסקה הקימה את המיליציה הנשית האזרחית, שתפקידה היה לשמור על הסדר בלבוב, שהייתה מלאה באנשי מיליציה ופושעים אוקראינים, ששוחררו מהכלא, הסתובבו ברחבי העיר. על בסיס מידע זה, היא הקימה את לגיון הנשים ההתנדבותי (OLK), שהוכר כאגדה כיחידה מיליטנטית ביותר של 'אמזונות'.

זגורסקה נולדה בשנת 1882 בלובלין. היא למדה כימיה באוניברסיטה היגילונית. בשנת 1905, היא הצטרפה לארגון הלחימה של המפלגה הסוציאליסטית הפולנית, בו הייתה מעורבת בייצור פצצות ששימשו להתנקשות בפקידי צאר.

עוד מתחילת פעילותה בארגון היא קיבצה נשים שכמוה היו מסיוות למען המטרה הפולנית. תחילה, ביוזמתה, הוקמו חוליות נשים של הארגון הצבאי הפולני, ובמהלך מלחמת העולם הראשונה היא ארגנה את שירות המודיעין של הנשים בחטיבה הראשונה של הלגיונות הפולניים.

ה-OLK היה ידוע בזכות המשמעת הנהדרת שלו. הסיבה להצגתו הייתה הדאגה שעלתה לעתים קרובות לגבי התנהלות הלגיונריות. לפיכך, על מנת להצטרף לגוף זה, על המועמדות היה להציג תעודת בית ספר, תעודת בריאות תקינה ועד שתי תעודות מוסר, שהונפקו על ידי המשטרה וכומר הקהילה. העונשים על התנהגות בלתי הולמת היו חמורים: על שיחה עם חייל ברחוב, לגיונרית נכנסה לכלא לשבועיים, ועל זלזול במדים הגיבו ב-25 הכאות עם מוט מול כל הכוחות.

תהילתן של הלגיונריות של לבוב התפשטה ברחבי הארץ. ב-1919 הן לחמו לא רק בלבוב אלא גם בווילנה, שם המתנדבות המקומיות, בפיקודה של סגן וונדה גרץ, השתתפו בהגנת העיר מול הבולשביקים. במהלך המלחמה עם רוסיה הבולשביקית, ה-OLK כלל 2,500 נשים.

אחת הלגיונריות הייתה הגנרלית הראשונה של הצבא הפולני בהיסטוריה הפולנית, מריה וויטק, וסטניסלבה פלאולוג – מייסדת משטרת הנשים ברפובליקה השנייה של פולין.

ה-OLK פורק ב-1922 כאשר גבולות המדינה הפולנית העצמאית כבר לא היו תחת סכנה. בסתיו 1921, לבקשתה, זגורסקה השתחררה משירות. היא הייתה פעילה באגודת הלגיונרים הפולנים.