הוא הטביע את חותמו בהיסטוריה הפולנית בעיקר בזכות פעילותו הפטריוטית בחברת פילומת וידידותו עם המשורר הלאומי אדם מיצקביץ'. בינתיים, משתתף לשעבר במרד נובמבר – איגנסי דומייקו, אב הטיפוס של ז'גוטה מ- Mickiewicz's Dziady  (ערב האבות), הידוע בדרום אמריקה בעיקר בהנחת היסודות של צ'ילה המודרנית.

הוא נולד בשנת 1802 בניידז'וויאדקה ויילקה (כיום בבלארוס) למשפחת אדונים פולנים, ממנה שאב את אהבת המולדת שלו ואת העניין במדעים. במהלך לימודיו בפקולטה לפיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטת וילנה, הוא השתלב בפעילות חשאית לעצמאות. כשהארגון התגלה על ידי השלטונות הרוסיים הוא נלקח למעצר, והודות למאמצי משפחתו לא הגיע לגלות. הוא השתתף במרד נובמבר. לאחר נפילתו (1831), היגר לצרפת, שם הכיר את מיצקביץ'. בפריז הוא המשיך את לימודיו והפך למהנדס. ב-1838 הוא עזב לדרום אמריקה. כבר במהלך מסע זה הוא ביצע תצפיות נטורליסטיות בים, וגם תצפיות גיאולוגיות במהלך עצירות ביניים בנמלים.

הוא התיישב בצ'ילה והיה מעורב במחקר הגיאולוגי של הרי האנדים במשך שנים רבות, מצא ממצאים מדעיים חשובים וגילה מקורות כסף ב-Arqueros, זהב ב-Cauquenes, נחושת ב-Cordillera de la Campania ופחם ליד ולדיביה. ב-1867 הוא הפך לרקטור של אוניברסיטת סנטיאגו דה צ'ילה. במקביל, הוא נתקל בעקבות של תרבויות אינדיאניות עתיקות. הוא כתב ספר על ארץ האראוקנים, שהודפס פעמים רבות ותורגם לשפות רבות. בספר הוא הציג את עצמו כ'דובר של אינדיאנים עצמאיים'.

דומייקו תרם תרומה עצומה לא רק כחוקר אוצרות צ'ילה, אלא גם כמרצה באוניברסיטאות קוקימבו וסנטיאגו וכמייסד החינוך הצ'יליאני המודרני. בזכותו אימצה המדינה שיטה מודרנית של משקלים ומידות וסידרה את המערכת המוניטרית שלה. הפולני יזם גם את פיתוח התעשייה והכרייה של צ'ילה, פיתוח ההידרולוגיה ואספקת המים. על תרומותיו העניק לו הפרלמנט אזרחות של כבוד. הוא לא שכח את מולדתו ושמר על תכתובת עם בני ארצו. הוא מת ב-23 בינואר 1889 בסנטיאגו, צ'ילה. שמו של דומייקו נישא כעת על ידי רכס הרים ענק בחלק הצפוני של צ'ילה (הרי דומייקו).