צופה, חייל, פובליציסט, סוציאליסט. ב-5 בינואר 1901 נולד בקרקוב אדם ציולקוש, אחד ממנהיגי המפלגה הסוציאליסטית הפולנית ואנטי-קומוניסט בלתי נלאה.
הוא גדל במשפחה פטריוטית המטפחת את זכר מרד ינואר, בו השתתף סבו. מגיל צעיר היה ציולקוש מעורב בתנועת הצופים. בספטמבר 1918 ארגן קבוצת צופים בשם "מצב חירום לאומי", שסייע לחברי הארגון הצבאי הפולני לפרק מנשקם מוצבים אוסטריים, ולאחר מכן השתתף בקרבות על לבוב.
במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית לחם בהגנה על גרודנו, וילנה וורשה, ונפצע בקרב על נימן. כמשתתף במרד השלזיה השלישי, הוא השתתף בקרב על הר סנט אן, עבורו הוענק לו אות החיל וההצטיינות של צלב שלזיה.
במהלך לימודיו בפקולטה למשפטים ומינהל של האוניברסיטה היגילונית בקרקוב, הוא נהיה מעורב במפלגה הסוציאליסטית הפולנית (PPS), ובתוך זמן קצר הפך לעורך היומון "קדימה". בשנת 1928, כשהיה בן 27, נבחר לסגן מרשימת PPS בבחירות לפרלמנט. הוא נבחר מחדש בנובמבר 1930, אך הפעם ברשימת צנטרולב, למרות שהיה באותו זמן אסיר במצודת ברסט. כיריב פוליטי מוצהר של מפלגת השלטון, הוא נידון לשלוש שנות מאסר.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, ציולקוש נשאר בגלות, והיה שותף לניהול מבני הגלות של PPS בבריטניה. בין השנים 1940-1941 היה חבר במועצה הלאומית של הרפובליקה של פולין – גוף מייעץ ומוביל דעה של הנשיא וממשלת פולין בגלות. הוא התנגד להחלטות ועידת יאלטה (1945), בדרישה לבחירות לפרלמנט חופשיות ודמוקרטיות באמת בפולין. הוא חיפש סיוע כלכלי למדינה, ושאף להשתלבות רחבה ככל האפשר של פולין עם המערב. עד סוף ימיו הוא ראה בשיטה הקומוניסטית התנוונות אידיאולוגית, בטענה ש"הסוציאליסטים דוחים כל דיקטטורה, לרבות דיקטטורה של הפרולטריון, שבפועל לובשת צורה של עריצות המפלגה הקומוניסטית המגוננת על שלטון בירוקרטיה ו'המנגנונים' של המפלגה היחידה השלטת". עמדתו הבלתי מתפשרת הקנתה לו מקום ברשימת הפובליציסטים שמאמריהם נאסרו לפרסום כליל בתקופה הקומוניסטית.
הוא נפטר ב-1 באוקטובר 1978 בלונדון.