תיאטרון סקרבק, הממוקם בלבוב, הוא דוגמה ייחודית לארכיטקטורה קלאסית, שיצירתה נובעת מנדיבותו של הרוזן הפולני סטניסלב סקרבק. הוא החל את הופעותיו ב-28 במרץ 1842 ונשאר נקודה חשובה בחיי התרבות של העיר במשך כמעט שישה עשורים, עד לסגירתו בשנת 1900.

בראשות יוהאן זלצמן ולודוויג פישל, בניית הבניין לקחה חמש שנים. התיאטרון צמח על יסודות המעוזים לשעבר, נתמך ב-16,000 בולי עץ אלון, מה שמשקף את ההקפדה יוצאת הדופן על מנת להבטיח את יציבות המבנה. עם פתיחתו, המבנה היה התיאטרון הגדול באירופה, עם קיבולת של 1,460 צופים. בנוסף לפונקציות התיאטרליות שלו, המבנה הציע מקום למלון עם כ-300 חדרים, חנויות, משרדים, בתי קפה וחדרי ישיבות, ואפילו דירות לאישים כמו ארתור גרוטגר ויוליוש קוסאק.

הרוזן סקרבק, כמייסד, לא רק תרם מכספו לבניית התיאטרון, אלא גם דאג לעתידו בהקמת קרן לשחקנים ובמאים לאחר פרישתם וכן תרם את המבנה לעיר לתקופה של חמישים שנה ללא דרישת תשלום שכר דירה. בתום תקופה זו, חויבו הרשויות העירוניות לשלם דמי שכירות שנתית של 17,000 גולדן.

שנותיו הראשונות של התיאטרון התאפיינו בדרישה להעלות הצגות בגרמנית, עקב לחץ של רשויות החלוקה. ראוי להזכיר כי במאה ה-18 פולין איבדה את עצמאותה בגלל החלוקות שביצעו רוסיה, פרוסיה ואוסטריה בכוח. לבוב הפכה לחלק מהחלוקה האוסטרית. משנת 1871, לאחר שגליציה זכתה לאוטונומיה, החל התיאטרון לפעול אך ורק עם אנסמבל פולני. בשנת 1872, הוסיפו במת אופרה ואופרטה, וכך הפך התיאטרון למקום היחיד שכזה בגליציה, עם הופעות אורח של אמנים כמו פרנץ ליסט וניקולו פאגניני.

בשנת 1898, מול הדה-קפיטליזציה והתיישנותו של בניין תיאטרון סקרבק, הוחלט לבנות מתקן חדש, שבסופו של דבר החליף את המקום הישן. כיום, בבניין ההיסטורי שוכן תיאטרון הדרמה האוקראיני מריה זנקובצקה.