בולסלב פרוס (אלכסנדר גלובאקי) הפך לאחד הסופרים והסופרים הפולנים הפופולריים והמוכרים ביותר. אולם מחבר "הבובה" היה גם בעל טור מצוין, פובליציסט ועורך כתבי עת שבהם ניסה לקדם חשיבה מפוכחת ומודרנית על פטריוטיות יעילה בקרב פולנים שבתקופתו נמנעה מהם מדינה עצמאית.

במאמרו 'מהי פטריוטיות', הסביר פרוס שהיא מאחדת פרטים מאותו לאום ונותנת לקולקטיב זה אופי של אומה, כלומר ישות שלמה הדומה לאורגניזם חי. ביחס לאומה, על הפטריוט "החובה להמחיש את כל מה שמהווה את שגשוגו". לפיכך, פולני בשבי החלוקות לא יכול היה להיפטר מהאדמה, אלא שמר וניסה להגדיל את רכושו. פרוס עודד השתתפות בבניית שגשוג, דחק בעבודה כנה וקידום החינוך הלאומי. המלצותיו התבססו על אידיאלים פוזיטיביסטיים של הפרט היוצר במשותף את הטוב הכללי, החתירה של הקולקטיב להתפתחות. הוא גם עסק באותם נושאים בדיוק, אותם קשר לפטריוטיות ולמנגנוני החברה, בכתיבת הרומנים שלו. ברומן שלו "המאחז", למשל, הוא התמודד עם נושא הקולוניזציה הגרמנית, איתה התעמתו איכרים פולנים בפולין. ב"פרעה" ניתח את מנגנוני המדינה ואת התמורות המתרחשות בתוכה.

לאחר שלקח חלק במרד ינואר, הביע פרוס את יחסו האמביוולנטי להתקוממויות הלאומיות כדרך לעצמאות. הוא ידע את חוסר היעילות שלהן, והיה עד להשלכות ההרסניות לאחר סיומן, כאשר הפולשים החלו לדכא משתתפים במרידות. הוא ציין כי למאבק המזוין של הפולנים לא קדמה הכנה מקיפה של האורגניזם הקולקטיבי. תמיכתו של פרוס בעבודה קשה בהשגת ניצחונות מתמשכים ויעילים לאומה לא פירושה הצהרת נאמנות למפרידים ונטישת המאמצים לעצמאות. לדברי הפובליציסט, למאמצים אלה היה צורך בשלב מקדים של פיתוח כלים יעילים של ציוויליזציה.

הכותב גם ניסה ליישם את רעיונותיו והיה מעורב באופן פעיל ביוזמות חברתיות שונות שמטרתן להגביר את הארגון העצמי של הפולנים. הוא תמך, יזם ונתן השראה למוסדות רבים, מה שמעיד על היעילות והעוצמה של פועלו הפטריוטי למען האומה. על ידי הגברת יכולתה הארגונית, הצליחה האומה הפולנית ליצור את ההון הדרוש להחזרת העצמאות, שהתרחשה שש שנים לאחר מותו של פרוס.