בשנת 1943, בהוראתו של הנס פרנק, הוצאת ספרים גרמנית פרסמה מדריך מכוניות לקוואזי-מדינה שהייתה הממשל הכללי. אדמות פולין הכבושות בתוך המדינה הזו חולקו לחמישה מחוזות: ורשה, ראדום, לובלין, קרקוב וגליציה. הפרסום מציג את ה'ערכים' של השטחים הנכבשים ותולדותיהם מנקודת מבט נאצית.

קארל ביידקר הקים את חברת ההוצאה לאור שלו בקובלנץ בשנת 1827. כמה שנים לאחר מכן הופיע המדריך הראשון שלו בשוק (Rheinreise von Mainz bis Köln), שהיה פופולרי מאוד, לא מעט בגלל שהוא לבש צורה של חוברת קטנה שיכולה בקלות להתאים לתיק יד של אישה או לכיס ז'קט של גבר. ספר ההדרכה של פאריס הוכיח את עצמו כלהיט גדול עוד יותר. עם הזמן, פרסומיו של ביידקר זכו למוכרים מאוד בשל האיכות הגבוהה והכריכות האדומות המיוחדות של פרסומיו. לאחר מותו של קארל השתלטו על העסק שלושת בניו.

במהלך מלחמת העולם השנייה הוציאה הוצאת ביידקר ספר הדרכה אחד בלבד, המדריך בגרסה פולנית. פרסום מביש הופיע ב-1943, בו לכאורה נחגגו אנדרטאות גרמניות בארצות פולין כבושות. אלה כללו את כנסיית סנט מרי בקרקוב, שהוצגה כמבנה שהוקם על ידי הבורגנות הגרמנית. המדריך, שעסק באתרים אחרים בעיר, לא נמנע מלהזכיר כי הנס פרנק התגורר בטירת ואוול, שהחזירה את הסדר על כנו בממשל הכללי. לבוב הוצגה באופן דומה, תוך שימת דגש על הישגיה של האוכלוסייה הגרמנית שחיה שם בתקופות היסטוריות שונות. לתיירים שהחליטו לטייל באזור הומלץ לשאת נשק, במיוחד באזורים הפחות מיושבים, ובמקביל הומלץ להם להימנע ממגע עם תושבים מקומיים. בפרסום היו גם נושאים אנטי-יהודיים – למשל, לובלין הוצגה כ'מעוז' היהודים ובמקביל כעיר דועכת בשל נוכחותם. כמו כן הודגש כי חלק מהערים כבר היו נקיות מהם – "jetzt judenfrei".

המדריך הוכן על ידי אוסקר שטיינהיל, שהיה בעצרת מכוניות בממשל הכללי בסתיו 1942 כדי להפוך את הפרסום לאמין יותר. בדיוק בזמן זה יצאה לדרך השמדת היהודים באזור, שהובילה להשמדה פיזית מוחלטת של מיעוט לאומי זה.

הוצאת ביידקר, כעסק משפחתי, המשיכה לפעול לאחר תום מלחמת העולם השנייה, ועבדה עם ענקיות עסקיות כמו Shell AG ולופטהנזה.