תדיאוש קושצ'יושקו, חייל ומהנדס מצטיין, נפטר לפני 205 שנים. בתגובה לחדשות על מותו קתולים, לותרנים, קלוויניסטים, יהודים ומוסלמים ערכו טקסי אבל בפולין. עד היום, זכר מעשיו של קושצ'יושקו חי וקיים גם בארה"ב, בלארוס וליטא.

הוא נולד ב-4 בפברואר 1746 במרצ'ובשצ'יזנה (כיום בלארוס) למשפחת אצולה. הוא התחנך בחיל הצוערים של בית הספר לאבירים. לאחר קיבל דרגת סרן הוא עזב לפריז, שם למד באקדמיה לציור ופיסול. לאחר החלוקה הראשונה של הרפובליקה הפולנית הראשונה, הוא החליט לתמוך באמריקאים במלחמת העצמאות האמריקאית. בשנת 1776, הקונגרס קיבל אותו כמהנדס וכאלוף משנה בצבא. הוא בנה ביצורים בבילינגספורט כדי להגן על פילדלפיה מפני נחיתה בריטית. הוא התפרסם בזכות הביצורים שלו בגבעת במיס הייטס ליד סרטוגה, שתרמו לתבוסה של כוחות אנגליים בשנת 1777. כתוצאה מכך, קושצ'יושקו הופקד על ביצור מבצר ווסט פוינט המפורסם. בסוף המלחמה קיבל חרב מג' וושינגטון עם הכתובת: "אמריקה עם וושינגטון לחברה ת. קושצ'יושקו".

לאחר שמונה שנים באמריקה חזר למולדתו והיה לאלוף בצבא הפולני. כאשר רוסיה פלשה לרפובליקה הפולנית בשנת 1792, הוא זכה בעיטור וירטוטי מיליטרי על אומץ ליבו. לאחר שהפסיד במלחמה בהגנה על חוקת ה-3 במאי, הוא לא נשבר, וכבר במרץ 1794, בקרקוב, נשבע להילחם למען עצמאות, ולאחר מכן פיקד על המאבק בשתי המעצמות של אותה תקופה – רוסיה ופרוסיה. הניצחון ברצלביץ הפך לסמל של גבורה פולנית, וקושצ'יושקו נערץ על ידי הפולנים, לא מעט בגלל המסמך שלו שהסדיר סוגיות איכרים. לאחר התבוסה במאציוביץ, הוא נלקח בשבי ונכלא בסנט פטרבורג. לאחר שזכה שוב בחירותו, עזב לארצות הברית, שם קיבלו את פניו כגיבור, ואז לצרפת, שם גם תמך בהקמת הלגיונות הפולניים.

הוא נפטר ב-15 באוקטובר 1817 בסולורה, שוויץ. הוא נקבר בגבעת ואוול, בזמן שבני ארצם אסירי התודה הקימו תל הנושא את שמו בקרקוב. וויליאם ה' הריסון, לימים נשיא ארצות הברית, אמר בקונגרס כי תהילתו של קושצ'יושקו "תימשך כל עוד החופש ישלוט בעולם".