לא ברור מדוע יש צורך לאכול קרפיון והרינג בארוחת ערב חג המולד, אך פרופסור וואצלב מוזולבסקי, ראש המחלקה לטכנולוגיה וכימיה של בשר באוניברסיטת וורמיה ומזורי (UWM) באולשטין, מעודד אותנו להרחיב את תפריט הדגים לכלול סלמון ופורל קשת, המכילים את הרמות הגבוהות ביותר של אסטקסנטין – נוגד החמצון הטוב ביותר הידוע.

קרפיון מגודל בפולין במשך 800 שנים. באשר להרינג, המקורות העתיקים ביותר קובעים שזה היה מזון פופולרי מאז המאה ה-10. הם היו בשפע וכאשר הומלחו בחביות, ניתן היה לאחסן אותם במשך זמן רב ולהוביל אותם מרחק רב. בנוסף, הרינג וקרפיון היו מזון לצום, ואנשים נהגו לצום הרבה. ארוחת ערב חג המולד, למרות שהייתה בשפע, תמיד הייתה כללה צום בפולין", אומר פרופ' מוזולבסקי בראיון ל-Wiadomosci Uniwersyteckie.

המדען מאולשטין טוען שכדאי לאכול קרפיון, שכן הוא מכיל כמות גבוהה במיוחד של ליזין, שאינו מיוצר על ידי גוף האדם, בעוד שליזין הוא מרכיב של חלבונים ומשתתף בייצור הורמונים, נוגדנים, אנזימים וגם תורם לייצור קולגן.

לדברי פרופסור מוזולבסקי, הרינג הוא דג לא מספיק מוערך.

הבשר שלו מכיל הרבה חלבון וחומצות שומן חיוניות בלתי רוויות (EFA). "אם יש לנו ברירה, עדיף לבחור אטלנטי מאשר הרינג בלטי, כי הוא שומני יותר, כלומר מכיל יותר NNTK ופחות מאוים על ידי טפילים ומזהמים מאשר הרינג בלטי", מסביר פרופ' מוזולבסקי, וממליץ בנסיבות מסוימות לאכול רק הרינג בשמן.

"אם נבחר הרינג כחטיף, חשוב שזה לא יהיה הרינג כבוש בחומץ, כי גוף האדם מבצע חילוף חומרים לחומצה אצטית בצורה דומה לאלכוהול, והתוצאה של חילוף החומרים הזה היא אלדהיד. זהו רעל שגורם להנגאובר. שתיית וודקה ונשנוש הרינג כבוש רק מגדילים את ההנגאובר", מזהיר פרופסור מוזולבסקי.

אדריאן אנדז'יבסקי