נפילת הרפובליקה הפולנית הראשונה משמעה היה מעבר של החברה הפולנית, כולל מיעוטים לאומיים, לשלטון משטרים אבסולוטיים ריכוזיים, כמו פרוסיה, אוסטריה ורוסיה הכובשות.

תחת החלוקה מצאו עצמם יהודים במצב חוקי חדש לחלוטין – סמכויות המדינה שלהם היו מוגבלות ונוצרו התערבות רבות, שלא היו קיימות קודם לכן, בחיי המשפחה והפרט שלהם. האוכלוסיה היהודית הייתה כפופה גם לגיוס כללי לצבא. שינויים אלה החמירו את מצבם, והביאו לדיכוי כלכלי. למעשה, משמעותם הייתה הסוף של זכויות רבות שניתנו להם ברפובליקה הפולנית הראשונה.

בכל שלושת שטחי החלוקה, המסים החלו לעלות במהירות. בשטח הפרוסי עלה מס הגלגולת, הידוע מימי טרום החלוקה, מ-3 ל-10 זלוטי. הוא הפך לשני מסי גיוס והגנה (Rekruten Und Schutzgeld) בתואנה של עלויות גבוהות של הסדרת "השאלה היהודית". כמו כן, נאלצו יהודים לשלם אגרות מיוחדות אחרות – Geleitzoll and Tagzettel. הראשון הוטל על אנשים שחצו את גבול פרוסיה, והשני על היהודים הנוסעים לוורשה.

בשטח הרוסי, הניצול הכלכלי של האוכלוסייה היהודית היה אכזרי אף יותר. בשנת 1794, היהודים היו חייבים לשלם מסי מדינה ועיר כפולים בהשוואה לשכבות אחרות. יתרה מזאת, משפחות יהודיות חויבו לשלם את מס הגיוס, וכן מסי קהילה עקיפים (קורובקה), שהוטלו על קהילות יהודיות דתיות.

הניקוז הפיננסי הגדול ביותר הוכנס למונרכיה בהבסבורג. כבר בעשר השנים הראשונות לאחר נפילת הרפובליקה הפולנית הראשונה, גדל מס הגלגולת לשעבר בגליציה פי שלושה, והסך הממוצע של מסים רבים אחרים למשפחה גדל מ-8 ל-38 גולדן.

בשטח האוסטרי מסים עקיפים, כמו מס פמוט ומסי כשרות, התגלו כתשלומים כבדים ביותר. הם הכפילו את מחיר הבשר, מה שהפך את הסחורה הזו לזמינה אפילו פחות ליהודים מאשר למשפחות נוצריות עניות. על הדלקת נר ללא התשלום הנדרש, הם הסתכנו בעבודות כפייה ואף במאסר. על העניינים האלה פיקחו גובי המס היהודים השנואים.

לפיכך, הפגיעה במצב הכלכלי של היהודים הייתה ביטוי למדיניות של כל המעצמות המפרידות. הנטל הפיסקאלי הגדול ביותר היה באוסטריה וברוסיה.