יוזף סקלודובסקי, מחנך בולט וסבה של זוכת פרס נובל פולניה פעמיים, נפטר לפני 140 שנה. בתקופות הקשות של הכיבוש הרוסי של פולין, הוא הצליח לבנות בלובלין תיכון מודרני, אותו סיימו מייסדי הפוזיטיביזם הפולני, ביניהם הסופר בולסלב פרוס, הפובליציסט אלכסנדר שווייטוכובסקי, וממציא וחלוץ הפסיכולוגיה יוליאן אוכורוביץ'.

בשנת 1829 סיים סקלודובסקי את לימודיו באוניברסיטת ורשה והחל לעבוד כמורה לכימיה, פיסיקה ומתמטיקה. בשל אופיו החזק והשקפתו הפטריוטית, הלוחם במרד נובמבר שינה את מקום עבודתו פעמים רבות (ביאלה, ורשה, קיילצה, שוב ורשה, מריאמפול, לומז'ה, לוקוב וסיידלצה). בלובלין, כמנהל בית ספר תיכון (1851-1862), הוא הותיר אחריו מורשת ענקית, שעליה גדלו יותר מסתם הדורות הבאים של בני לובלין.

נלחם בקשיים ובנה בית ספר מודרני

בלובלין הוא מצא לא רק ליקויים עצומים בציוד של בית הספר אלא גם בצוות המורים. הוא החליט לעשות רפורמה בבית הספר, תוך שהוא מפגין נאמנות לכאורה לרשויות החינוך הרוסיות, אך למעשה, הוא הונחה על ידי מניעים פטריוטיים. בבחירת המורים לעבודה בבית הספר, הוא בחן את יחסם הפטריוטי, מסירותם לבני הנוער והקפדה על מסורות פולניות. הוא הצליח לגייס לתפקיד אנשים מוכשרים מאוד, שבזכותם פרחה עד מהרה גימנסיה לובלין והצליחה להתחרות עם המוסדות המקבילים בוורשה ובקרקוב.

כבר מתחילת שהותו בלובלין, חתר סקלודובסקי לבניית מבנה בית ספר חדש, שכן המבנה הפוסט-ישועי הישן היה בסכנת קריסה. המנהל הצליח להשפיע על רשויות משרד החינוך הרוסי. תוך שימוש בטיעון שיינתן פנסיון בבית הספר התיכון, הוא השיג אישור ומימון להקמת בניין שהיה מודרני לאותה תקופה (כיום רחוב נארוטוביצ'ה 12). לאחר כמעט שנתיים של בנייה, ב-1859, החלה גימנסיה לובלין לפעול בבניין שהרשים בגודלו והפך לנקודת ציון של ממשל העיר. הוא סיפק תנאי עבודה טובים, עם אולמות מרווחים וגבוהים ומסדרונות רחבים. בנוסף, המבנה האטרקטיבי הפך למקום לאספות ציבוריות ולמפגשים של אגודות חקלאיות.

הישגו החשוב של סקלודובסקי כמנהל היה ארגון של ספריית בית ספר מודרנית, מוזיאון להיסטוריה של הטבע וחדרי כימיה ופיזיקה. בזמן קצר הוא ארגן את ארכיון בית הספר ואוסף הספרייה, שגדל למעל 18,000 כרכים. הוא העשיר את הספרייה במספר רב של ספרים, כתבי עת, אוספי מפות, גרפיקה והדפסים מהמאה ה-16 ואילך. בית הספר הפך למוסד המדעי הגדול בעיר ולחדר הקריאה הציבורי הראשון עבור אזרחי לובלין, והגיע לדרגה גבוהה בממלכת פולין כולה.

בעבודתו הדגיש סקלודובסקי את הטיפול בתלמידיו ודאג להתפתחותם התקינה. הוא נאבק נגד ההיעדרות מבתי הספר והתופעה הפופולרית של הימורים בקרב בני נוער, והנהיג עונשי ריתוק, ענישה גופנית וכמוצא אחרון אפילו הוצאת תלמיד מבית הספר. התלמידים יכלו לעסוק בפעילויות פנאי כמו הליכה או שחייה בנהר ומשחק הכדור-מקל האהוב עליהם. בבית הספר ניתנו להם תנאים טובים למשחקים, תרגילי התעמלות וטיפול רפואי הולם.

בית הספר הפולני תחת הסיפוח הרוסי

על אף התקנות המקשות שהטילו השלטונות הרוסיים על תחום החינוך, ניסה מנהל הגימנסיה בלובלין לעקוף את התקנות בתירוצים שונים. כחובב טבע הוא ארגן טיולים לתלמידים בסביבת לובלין, במהלכם נתן להם לשיר שירים פטריוטיים והתייחס לאירועים היסטוריים. המנהל גם התייצב למען התלמידים בסכסוכים עם מורים שחרגו מסמכותם וביקשו לעשות רוסיפיקציה לתלמידים. במשך כל תקופת עבודתו של סקלודובסקי בלובלין, שמרה הגימנסיה על אופי של בית ספר פולני. כאשר בשנת 1861 הוצפו אדמות ממלכת פולין בגל הפגנות פטריוטיות אנטי-רוסיות, עודד המנהל את התלמידים שהשתתפו בהן בהמוניהם, למרות לחצים מצד השלטונות הרוסיים. כפטריוט, הוא הבין וחלק את האידיאלים והשאיפות של תלמידיו.

השראה לנכדתו, זוכת פרס נובל

בסופו של דבר הוא שילם על גישתו בפיטוריו מתפקידו ב-1 באוקטובר 1862. עם זאת, הוא הצליח לבנות מידה רבה של סמכות בקרב תלמידים ומורים. הוא יצר את התנאים לפיתוח אליטה מדעית ופטריוטית פולנית. יעידו על כך זיכרונותיהם של בוגרי בית הספר, ביניהם אלכסנדר גלובצקי (בולסלב פרוס). את הגימנסיה בלובלין סיימו כמה מהיוצרים והמממשים המובילים של הפוזיטיביזם הפולני, פעילים לאומיים ידועים רבים, כולל יאן לודוויק פופלבסקי או זיגמונט באליצקי, ומדענים בולטים.

לאחר פרישתו הכפויה, התיישב סקלודובסקי בבית אחוזה ביאווידז' שבחבל לובלין. שם הוא סיפק לינה למורדים של מרד ינואר וארגן בית חולים לפצועים. לאחר נפילת המרד, עבר לעיריית פייקושוב, שם הפך להיות חבר עירייה. לאחר מות אשתו עזב לזווייפז'יצה, שם בילה את החודשים האחרונים לחייו. הוא נפטר ב-21 באוגוסט 1882 ונקבר בקבר המשפחה בקיאני.

מריה סקלודובסקה-קירי, נכדתו האהובה, שירשה את אהבתו וכישרונו של סבה למדעים וכן את קפדנותו, אהבתו לטבע ולארץ הולדתו, הגיעה ברצון לחופשה בזאווייפז'יצה. בלובלין היא ביקרה בגימנסיה שבנה סבה, שם ראתה את מעבדות הכימיה והפיזיקה שהקים.