אחת היוזמות החברתיות הפולניות המוצלחות ביותר במחצית השנייה של המאה ה-19 הייתה ארגון מחנות קיץ לילדים ממשפחות ורשה העניות ביותר. היוזם והמתאם לאורך זמן של יוזמה זו היה רופא ופעיל חברתי ידוע, סטניסלב מרקייביץ' (1839-1911). המחנות היו ההישג המפורסם ביותר שלו, ויתרה מזאת, הוא עשה כל מאמץ לשפר את התנאים הסניטריים בוורשה. הוא עבד בוועדה שעסקה בשיקום מערכת הביוב העירונית, פעל להרחבת השטחים הירוקים בעיר, עסק גם בהיגיינה של בתי הספר, סיפק "כוס חלב" לילדים ותינוקות ופרסם מאמרים מדעיים.

המחנות הראשונים אורגנו בשנת 1881. שנה לאחר מכן הוקמה ועדת מחנה הקיץ. פעילויות אלו אורגנו עבור ילדים בני 8 עד 13, שהיו במצב בריאותי לקוי ונולדו למשפחות עניות ביותר. התמיכה כיסתה את כל המשפחות ללא הבדל דת.

ההצלחה ארוכת הטווח של יוזמה זו התאפשרה הודות למחויבות החברתית הרחבה. סטניסלב מרקייביץ' נתמך על ידי רופאים אחרים מוורשה, והעיתונות הדפיסה בקביעות בקשות למימון פרטי שיוקצה לפרויקטים כאלה, ובעלי נכסים עשירים אירחו ילדים בכפרים. כאן, הרחק מהדוחק של העיר, הילדים יכלו לתקן את בריאותם הפגומה.

הרופא והמחנך היהודי הנודע יאנוש קורצ'ק (1878-1942), שדאג לבריאות הילדים וגם עבד כאפוטרופוס ומחנך, היה מעורב גם בארגון מחנות קיץ. הוא גם הציג לציבור בוורשה את דיווחיו על חיי חבר העמים הזעיר ("Kurier Poranny" 1909), האווירה והקסם של המחנות. הוא דיבר על חוסר הדאגה של הילדים, המצבים שנוצרו במהלך בניית הצריפים והשימוש בפעילות הספונטנית של ילדים בעבודה חינוכית.

ועדת מחנה הקיץ הוסמכה על ידי המעצמות הרוסיות במחצית השנייה של שנות ה-90 של המאה ה-19 כאגודת מחנה הקיץ לילדים העניים של ורשה. היא פעלה עד 1939.