מנחם בגין נולד ב-16 באוגוסט 1913 בברסט על נהר הבאג, למשפחה יהודית דתית בשם מיצ'יסלב ביגון. הוא למד בבית ספר יסודי פרטי של מפלגת המזרחי הציונית-אורתודוכסית. אחר כך סיים את לימודיו בגימנסיה הפולנית, ובשנים 1931-1935 למד משפטים באוניברסיטת ורשה.

הוא היה שייך לשומר הצעיר, ארגון נוער רדיקלי וחלוצי שהיה חלק מההסתדרות הציונית העולמית. לאחר שמלאו לו 16 שנים, הצטרף לבית"ר, ארגון נוער לאומי-רדיקלי שהוקם על ידי התנועה הציונית-רוויזיוניסטית, כלומר הענף הימני קיצוני של התנועה הציונית בראשות ולדימיר (זאב) ז'בוטינסקי, שהתייחס ליוזף פילסודסקי.

ב-1932 הפך ביגון לראש המחלקה הארגונית של בית"ר בפולין. הוא נסע הרבה ברחבי המדינה, בניסיון לגייס חברים חדשים. יחד עם הצבא הפולני, הוא ארגן קורסי הכשרה צבאית במטרה להכינם ללחימה בפלשתינה, וצייד יהודים בנשק. הוא כתב מאמרים רבים בעיתונות הרוויזיוניסטית. ביגון ארגן הגירה בלתי חוקית של יהודים לפלשתינה. ב-1938 הוא הפך למנהיג הראשי של בית"ר בפולין.

בתחילת מלחמת העולם השנייה הצליח להגיע מוורשה לווילנה. בשנת 1940 נעצר על ידי השלטונות הסובייטיים ונידון לשמונה שנות עבודת פרך בגולאג. הוא תיאר את זיכרונותיו מההגליה לסיביר בספר "לילות לבנים".

לאחר פרוץ המלחמה הגרמנית-סובייטית, הוא הצטרף לחיל הפולני השני בראשות הגנרל ולדיסלב אנדרס. לאחר שעזב את ברית המועצות הוא הגיע לפלשתינה, שם סייע להקמת מדינת ישראל. בהמשך הקים את מפלגת חרות וקיבל לידיו את הנהגתה. לאחר שזכה בבחירות לכנסת ב-1977, הוא הפך לראש ממשלת ישראל כ"לא-סוציאליסט" הראשון. ב-1978 הוא קיבל פרס נובל לשלום, ושלוש שנים מאוחר יותר היה שוב ראש ממשלה. הוא נפטר מהתקף לב ב-9 במרץ 1992 בירושלים.