ב-16 בנובמבר 1918 הגיעה משלחת תקיפה גרמנית למידז'יז'ץ פודלסקי. תוך שעות ספורות נרצחו חיל המצב הפולני של העיירה ויותר מעשרים מתושביה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, המדינות שהובילו להתמוטטות וחלוקת פולין בסוף המאה ה-18 היו בצדדים מנוגדים של הסכסוך. דמדומיה של רוסיה הצארית ותבוסתן של גרמניה ואוסטריה-הונגריה, כמו גם מאמציהם של דורות רבים של פולנים, יצרו אפשרות ממשית לחזרתה של המדינה הפולנית למפה הפוליטית של העולם.

בעיירות וערים רבות בפולין בסוף אוקטובר ובנובמבר 1918 חיילי המדינות המפרידות פורקו מנשקם והוקמו רשויות מקומיות. לאחר שהגיע לוורשה ב-10 בנובמבר 1918, יוזף פילסודסקי ניהל משא ומתן על עזיבת חיל המצב הגרמני את עיר הבירה הפולנית. אולם לא בכל מקום היה שחרור המדינה נקי מדם. בשטחים הפולניים המשוחררים היו פעולות רבות שאורגנו על ידי הארגון הצבאי הפולני (POW), אשר פעל באופן מחתרתי.

ב-12 בנובמבר 1918, מחלקת POW בפיקודו של איגנסי זווצ'ק הגיעה ללוקוב מגרוולין. עם זאת, עקב כיבוש העיירה על ידי ה-POW המקומי, יצא זווצ'ק לדרך למחרת והגיע למיידז'יז'ץ פודלסקי. שם, כתוצאה ממשא ומתן עם חיילים גרמנים, סוכם שהם ימסרו את רוב נשקם ויעזבו את העיירה.

במקביל, הגיעו לביאלה פודלסקה הסמוכה חיילים גרמנים מגדוד ההוסרים השני, יחידה מובחרת שיצרה את שומר הראש של הוהנזולרנס. הגרמנים המחוזקים המשיכו להרגיע את המרידות הפולניות באזור.

מקום כזה היה מיידז'יז'ץ פודלסקי הנ"ל, שאליו, בבוקר ה-16 בנובמבר, הגיעה קבוצת קצינים גרמנים, אליהם הצטרפו הוסרים, בשתי משאיות. יחידה פולנית שבסיסה בארמון פוטוצקי הותקפה. הבניין הוצת והמגינים, בהובלת זווצ'ק, נהרגו. למשלחת התקיפה הצטרפו חיילים גרמנים ממיידז'יז'ץ. העיירה עברה רצח אזרחים וביזת רכוש. בסך הכל נרצחו במיידז'יז'ץ 44 בני אדם, בדיוק מחציתם אזרחים.

כל הקורבנות נקברו בקבורה טקסית ב-21 בדצמבר 1918, ובשנת 1931 נחשפה בעיירה אנדרטה להנצחתם.