יום הזיכרון ל"חיילים המקוללים" נוסד על ידי הפרלמנט הפולני בשנת 2011. הוא מצוין ב-1 במרץ כמחווה לחיילי המחתרת החמושה שלא קיבלו את המערכת הקומוניסטית בפולין שנכפתה על ידי ברית המועצות, ולחמו נגדה.

התאריך 1 במרץ לא נבחר במקרה. זה היה ביום זה, בשנת 1951, כאשר הקומוניסטים רצחו את מנהיגי אגודת החירות והעצמאות (WiN) – ארגון המחתרת החמוש הגדול ביותר לאחר 1945, בהנהגת לוקאש צייפלינסקי הידוע כ"חורש". כניסת הצבא האדום לשטח פולין ב-1944 לא אמרה שפולין זכתה בחזרה לעצמאות. כתוצאה מההסדרים בין ארה"ב, ברית המועצות ובריטניה, פולין נכבשה על ידי הקומוניסטים. חלקו המזרחי של שטח פולין לפני 1939 הוטמע ישירות בברית המועצות. כבר במחצית השנייה של 1944 עצרו השלטונות הקומוניסטיים עשרות אלפי חיילים של מדינת המחתרת הפולנית. הם נחקרו באכזריות, ורבים מהם נרצחו בבתי כלא קומוניסטיים. הדיכויים הללו, כמו גם חוסר הקבלה להקמת ממשלה קומוניסטית בשליטה מלאה של מוסקבה בפולין, שהתבססה תחילה רק על כוחם של חיילים סובייטים, מנעו מהמוני החיילים הפולנים לעזוב את המחתרת. הם פתחו במאבק להשבת עצמאותה המלאה של פולין.

משערים שבשיאה של הלחימה האנטי-קומוניסטית החדשה היא כללה כ-150-200 אלף איש, עם עשרות אלפי פרטיזנים פעילים. פעילותם לא הייתה אפשרית ללא התמיכה שנתנה להם האוכלוסייה המקומית. לוחמים רבים מתו עם נשק ביד, רבים מהם נרצחו באכזריות בבתי הכלא של שירותי הביטחון. אלפים הוצאו להורג על בסיס גזרי דין בלתי חוקיים, שניתנו על ידי בתי משפט קומוניסטיים. לבסוף, רבים מהם היו בכלא למשך שנים רבות.

החייל האחרון של המחתרת האנטי-קומוניסטית, יוזף פרנצ'ק, שם בדוי "ללוש", מת בקרב ב-21 באוקטובר 1963.