בסוף 2011, פחות משנה לפני פתיחת משחקי אליפות אירופה בכדורגל, יורו 2012, שאורגנה על ידי פולין ואוקראינה, התקשורת הפולנית דנה בחריפות בקשר הישראלי מאור מליקסון שיכול לשחק בנבחרת פולין. זה היה אפשרי כי אמו, רבקה, נולדה בלגניצה ועזבה את פולין עם משפחתה כילדה.

לאחר העברה מהפועל באר שבע בינואר 2011, הפך הכדורגלן המצוין הזה לחביב האוהדים ולכוכב הבלתי מעורער של מועדון הכדורגל ויסלה קרקוב, לאחר שכבש את השער היחיד והמנצח במשחק הדרבי מול קרקוביה ב-15 במאי 2011. הניצחון על היריבה הנצחית במשחק המדובר, הידוע בעולם הכדורגל בפולין כמלחמת הקודש, חתם את התואר ה-13 והאחרון עד כה של ויסלה קרקוב כאלופת פולין. בסופו של דבר, מאור מליקסון לא שיחק בנבחרת פולין, אך הוא שיחק 26 פעמים במשחקים בינלאומיים בנבחרת ישראל, בהם הבקיע 3 שערים.

מלבד מומחי כדורגל, מעטים יודעים שבתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה שיחקו כדורגלנים יהודים רבים בליגה הפולנית וגם בנבחרת פולין. מועדונים יהודיים – יוטז'נקה קרקוב ב-1927 והשמונאה לבוב ב-1927-1928 שיחקו גם בליגת הכדורגל הפולנית הראשונה (הליגה הגבוהה ביותר).

הכינוי "מלחמת הקודש" נטבע למשחק הדרבי של קרקוביה וויסלה ע"י שחקן קרקוביה, לודוויק גינטל, כאשר בחדר ההלבשה לפני המשחק שנערך ב-1924, הוא צעק לחבריו "ובכן, בואו נצא אל מלחמת קודש זו". מעניין לדעת שאפילו קודם לכן בקרקוב, מונח זה שימש לתיאור תחרות בין שני המועדונים היהודיים של קרקוב, מכבי ויוטז'נקה. לפני המעבר לקרקוביה, גינטל היה השחקן הצעיר של מועדון יוטז'נקה.

בשנות ה-20 מכבי ויוטז'נקה מילאו תפקיד חשוב בכדורגל הפולני. בליגה א' האזורית בקרקוב, רק ויסלה וקרקוביה יכלו לעמוד בקצב שלהם. בקרקוביה הפך לודוויק גינטל למלך השערים של הליגה הפולנית ב-1928 לאחר שהבקיע 28 שערים, והוא שיחק 328 משחקים בשביל המועדון, תחילה כחלוץ ואחר כך כמגן. באותה תקופה הוא שיחק בנבחרת פולין והשתתף בסך הכל בשנים 1921-1925 ב-12 משחקים. הוא הופיע במשחק ההיסטורי הראשון בין הנבחרת הלאומית של פולין לנבחרת הונגריה בבודפשט ב-18 בדצמבר 1921. הוא שיחק נגד אותה יריבה ב-14 במאי 1922 בקרקוב, והמשחק הזה הסתיים בתבוסה 0:3. לאחר שהכדור החליק על הנעל שלו ונכנס לשער, לודוויק גינטל הפך לכובש השער העצמי הראשון בתולדות נבחרת פולין.

מעטים מודעים לעובדה שאת השער ההיסטורי הראשון של נבחרת פולין הבקיע יוזף קלוץ במשחק מול שוודיה שנערך ב-28 במאי 1922 בשטוקהולם. זו הייתה הפעם השלישית שהופיעה נציגות פולנית בהיסטוריה. המשחק הסתיים בניצחון 2:1 לפולין.

יוזף קלוץ נולד ב-2 בינואר 1900 בקרקוב. הוא היה בנו של סנדלר יהודי. ב-1918 הוא התנדב לצבא הפולני, והשתתף במלחמה נגד רוסיה הסובייטית (1919-1921). הוא שוחרר בנובמבר 1920. במהלך קריירת הכדורגל שלו, הוא ייצג את שני המועדונים של יוטז'נקה קרקוב (1910-1925) ומכבי ורשה. בגובה 185 ס"מ, הוא היה מגן חזק, כאשר באותה תקופה זה לא היה גובה נפוץ. הוא שיחק שני משחקים בנבחרת פולין – הראשון שהוזכר קודם, ההפסד 0:3 מול הונגריה במאי 1922, והשני, שאפשר לו להיכנס להיסטוריה של הכדורגל הפולני לנצח. עיתון הספורט "Przegląd Sportowy" דיווח: "בדקה ה-27, שפרלינג מסיים את הריצה למרכז. המינג שלא הותקף על ידי אף אחד מטיח את הכדור בידו שלא לצורך: פנדל. אצל מי צריך להפקיד את בעיטת העונשין?"

קלוץ היה השחקן היחיד בקבוצתו שהשיג פנדלים עם תוצאות טובות, וקפטן הנבחרת בחר בו לעשות זאת. קלוץ בועט בכדור ברוגע בפינה השמאלית מתחת למשקוף ללא ריצה כלל. השוער אפילו לא זז. ביצועו של יוזף קלוץ הוערכו בצורה טובה; מלבד הבקעת שער, הוא היה עמוד התווך האמיתי בהגנה של נבחרת פולין.

למרות ביצועים טובים, יוזף קלוץ לא שיחק שוב בנבחרת פולין. אולי הסיבה לכך הייתה משחקו ביוטז'נקה, ששיחק אז רק בליגה א' האזורית, כמו מכבי ורשה, ושני המועדונים לא השתתפו בתחרות על אליפות פולין מאוחר יותר.

לאחר המתקפה הגרמנית על פולין בספטמבר 1939 הוטמעה ורשה בתוך מנהלת בניהולם של הכובשים הגרמנים. שלטונות הכיבוש הגרמניים החליטו להקים גטו בוורשה ב-1940 לאוכלוסייה היהודית. ביניהם היה יוזף קלוץ, שכנראה נורה על ידי הגרמנים באחת ההוצאות ההמוניות להורג ב-1941. גורל אשתו הפולנייה, עמה היה אמור להתחתן בוולוצלבק ב-1925, וגורל בתם, אינם ידועים.

לאחר מספר עשורים, ב-10 ביוני 2019, לפני משחק פולין-ישראל במוקדמות אליפות אירופה, קיבל אחיינו של יוזף קלוץ, יואב דקל, את אפודת נבחרת פולין עם שם דודו, ופתח תצוגה מיוחדת שהוקדשה לו. בחגיגות השתתף גם המאמן הידוע אברהם גרנט, שהביע לאחרונה עניין בהובלת נבחרת פולין לאחר התפטרות מאמנה הקודם, פאולו סוזה.