היום מלאו 84 שנה לפירוק חטיבת הפועלים המתנדבים להגנת ורשה, שכבר מהימים הראשונים של ספטמבר 1939 התנגדה לחיילים גרמנים, והגנה על הבירה עד לכניעתה.
לנוכח תוקפנות הרייך השלישי נגד פולין, כבר ב-6 בספטמבר 1939, הקימה המפלגה הסוציאליסטית הפולנית מערך פועלים אזרחי, התנדבותי, להיות כוח מסייע לצבא הפולני במהלך הגנת ורשה. המארגן הראשי של הפעולה היה זיגמונט זרמבה, אשר פיקח על גיוס המתנדבים שהתקיים בוועד לרווחת העובדים ובמערכת העיתון היומי רובוטניק.
בתחילה הוקמו ארבע פלוגות עם סך של 1,000 מתנדבים, אך לאחר מספר ימים בלבד ההרכב הגיע למספר של בסביבות 6,000. כתוצאה מכך החליט הגנרל ולריאן צ'ומה להקים את חטיבת הפועלים המתנדבים להגנת ורשה, והפקיד את הפיקוד בידי סוציאליסט, סרן מריאן קניג. משימתה העיקרית של החטיבה הייתה הקמת ביצורים, אבטחת רשת הקשר וביצוע משימות הסחה, מודיעין וחבלה. כתוצאה מהמצור הממושך על הבירה הצטרפו רבים מחברי החטיבה לשורות הצבא הפולני, ונלחמו בנשק נגד כוחות הכיבוש, לעתים קרובות בקו החזית (למשל בז'וליבוז').
לאחר כניעת ורשה פורקה החטיבה ב-27 בספטמבר 1939. ההחלטה להפסיק את פעולות ההגנה עוררה התנגדות אלימה מצד הפועלים, שהאשימו את הפיקוד על הגנת הבירה בבגידה וניסו לבצע לינץ'. הושגה שליטה על המצב המתוח רק על ידי סרן קניג, שלאחר התערבותו יצאו חברי החטיבה בצעדה על כיכר ווילסון, והובילו קצינים כבני ערובה, בדרכם למצודה כדי לראות אם גם יחידות צבאיות אחרות מניחות את נשקן.