המלומד היהודי הגדול משה איסרליש קידם לא רק את חקר הטקסטים הדתיים, אלא גם את המדעים. הוא ראה בפולין מתנת אלוהים שהציל את חסידי היהדות.

הרב לעתיד מויז'ש איסרליש נולד בקרקוב. תאריך לידתו המדויק אינו ידוע – כנראה בשנים 1510-1520. עםז את, ידוע כי לאביו, יזרעאל לזרוס (איסרליש לזרס), היה נחשב עשיר מאוד ועסק במסחר ובבנקאות. בשנת 1553 הוא ייסד את אחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר בקז'ימייז' (היום מחוז של קרקוב), אשר נקרא רמח על שם הכינוי של משה איסרליש.

סמכות ליהודים

איסרליש נסע ללמוד בישיבה בלובלין. מורו היה שלום שכנא, שאת בתו נשא לאישה. לאחר מכן, בשנת 1547, חזר לקרקוב, שם מלך פולין, זיגמונד הזקן, הציע לו את תפקיד הרב הראשי של הקהילה הדתית היהודית. חמש שנים לאחר מכן הפך איסרליש לרקטור של ישיבת קרקוב.

המכון היהודי להשכלה גבוהה בקרקוב, שבראשו עמד, זכה לתהילה עצומה לא רק בפולין אלא גם במרכז אירופה וגרמניה. איסרליש עצמו הפך לסמכות בהלכה, או בפירוש התורה. עבודותיו עזרו ליהודים לארגן קהילות אוטונומיות. יהודים אשכנזים חבים לו הרבה במיוחד בעניין הזה. הרב דבק בדעה שגיבש לגבי קווי הדמיון התרבותיים של יהודים ממרכז ומזרח אירופה.

איש הרנסנס

איסרליש היה אדם מגוון ביותר, שלא למד רק טקסטים יהודיים. תחומי העניין של הרב כללו גם פילוסופיה, היסטוריה, אסטרונומיה וקבלה. כך הוא שימש דוגמה ליהודים אחרים, ועודד אותם ללמוד מדע חילוניים. לדבריו, ידע כזה, בשילוב פילוסופיה דתית, הוביל להבנה טובה יותר של האמונה.

הרב הוא גם מחברם של דברים שאומרים רבות על יחסו לפולין. הוא קבע כי "אם אלוהים לא נתן ליהודי פולין כמקלט, גורל ישראל היה באמת קשה מנשוא".

הוא נפטר בשנת 1572. קברו נמצא בקרקוב ליד בית הכנסת רמח ומהווה יעד עלייה לרגל של יהודים מכל העולם.