לפני 80 שנה, ב-4 בדצמבר 1942, הוקמה בוורשה הכבושה בידי הגרמנים, המועצה לסיוע ליהודים – "ז'גוטה". היא המשיכה בפעילות הוועדה הזמנית לסיוע ליהודים שהוקמה בסוף ספטמבר 1942.
ב-1942 החלו הגרמנים ליישם את תוכניתם להשמיד את כל יהודי אירופה. פעולת ההשמדה בוצעה במסגרת מבצע מיוחד שנקרא על ידי הכובשים מבצע ריינהרדט (Einsatz Reinhardt). חלק מהיהודים נהרגו במקום במהלך פירוק הגטאות, בעוד שרובם נהרגו במחנות ההשמדה בבלז'ץ, סוביבור, טרבלינקה ואושוויץ-בירקנאו וכן במרכזי מחנות נוספים שבהם בוצעה השמדה מיידית.
התגובה לפשעים שבוצעו, מלבד התנגדות שקטה ובלתי מפורשת, היו ניסיונות סיוע של פולנים, שהתבטאו בצורות שונות. לעתים קרובות הם כללו מקרים פרטיים של עזרה למכרים או לשכנים היהודים, ואז הם הפכו מאורגנים.
בוורשה הוקמה בתחילה הוועדה הזמנית לסיוע ליהודים באופן ספונטני. מארגנותיה היו שתי נשים – זופיה קוסאק-שצ'וקה וונדה קראהלסקה-פיליפוביץ'. בדצמבר 1942 היא הוחלפה במועצת ז'גוטה לסיוע ליהודים, שהפכה באופן רשמי לחלק מהמשלחת הממשלתית של פולין. היה זה הארגון הממלכתי המחתרתי היחיד באירופה הכבושה שסיפק עזרה ליהודים בצורה מאורגנת ושיטתית עד לסיום פעילותו ב-1945.
ז'גוטה הורכבה מנציגים של קהילות פוליטיות רבות, פולניות ויהודיות כאחד. יוליאן גרובלני הפך ליו"ר שלה, עם תדיאוש רק וליאון פיינר כסגניו. בנוסף למפקדה בוורשה, היו למועצה המועצות המחוזיות שלה בקרקוב ובלבוב, והתאים הסודיים שלה בלובלין ובזמושץ'. היא הצליחה לבצע את פעילותה הודות למימון, שסופק בעיקר על ידי המשלחת הממשלתית של פולין. חברי ז'גוטה היו מעורבים בייצור ומסירת מסמכים כוזבים, במציאת דירות ומקומות מסתור ובמתן תמיכה כספית. אירנה סנדלר, יחד עם עמיתים רבים, עמדה בראש ארגון עזרת הילדים, ותיאמה את הטיפול בכ-2,500 ילדים יהודים שהצליחו לעזוב את הגטו.
תרומתה של ז'גוטה להצלת יהודים הוכרה על ידי מכון יד ושם בהענקת עיטור חסידי אומות עולם ב-1963.