כיום, היסטוריונים מודעים לכ-200 מקומות שבהם רומאנים, צוענים וסינטי הוצאו להורג על ידי הגרמנים באדמות פולין הכבושות על ידי הגרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה. במציאות, היו עוד הרבה מקומות כאלה. השמדת הרומאנים, מה שמכונה לעתים קרובות "פוראיימוס", עמדה בצל שואת היהודים עד שנות ה-80. אז, בזכות פעילי רומאנים בולטים, העולם התוודע לגורלם הטראגי של נציגי המיעוט הזה שנרצחו על ידי הגרמנים. הרומאנים נספו לא רק בהוצאות להורג אלא גם במחנה אושוויץ-בירקנאו.
לפני מלחמת העולם השנייה, קהילת הרומאנים ניהלה אורח חיים נוודי ברובו ותרבות בעל פה (אנאלפביתית). מסיבות אלה ובשל גודלה הקטן (כ-40,000), מעטים האנשים והמוסדות שהתעניינו בקיומם בפולין. בין קבוצות הרומאנים כמו הקלדראשה, הלווארזי, הפולסקה רומא והברגוטקה רומא, היו לא מעט שניהלו אורח חיים חצי נוודי או מיושב. קהילה כזו חיה בשצ'ורובה, שם חיו משפחות פולניות ורומאניות בהרמוניה זו עם זו, ואף התרחשו נישואי תערובת פולניים-רומאים. עדות לכך נראית בתמונות המשותפות שצולמו במהלך חגיגות משפחתיות. הרומאנים של שצ'ורובה היו מיומנים בנפחות ויצירת מוזיקה, כמו גם בעזרה לאיכרים מקומיים בעבודות שדה. הם היו קבוצה קטנה של כ-100 איש.
לרוע המזל, הקיום השלו של תושבי הכפר הזה נקטע על ידי מלחמת העולם השנייה. בבוקר ה-3 ביולי 1943 הגרמנים הקיפו את בתי המגורים של הרומאנים בפאתי הכפר שצ'ורובה, ולאחר מכן ביצעו הוצאה המונית להורג של תושביו הרומאנים. אז נרצחו 93 בני אדם. על המבצע פיקד השוטר הצבאי הגרמני אנגלברט גוזדק. הרומאנים נורו בבית הקברות. אחת הניצולות הבודדות מההוצאה להורג הייתה קריסטינה סיורון, או בשמה לאחר המלחמה קריסטינה גיל. באופן אופייני, תושבי הכפר המקומיים ניסו למנוע את הפשע נגד שכניהם הרומאנים, אך מעשיהם לא נשאו פרי. רק אנשים בודדים זכו לסיוע.
רצח בני הרומא מונצח באנדרטה בשצ'ורובה – כנראה האנדרטה הראשונה בעולם שהוקמה כדי שזיכרון שואת הרומאנים לא יאבד. היא הוקמה בשנת 1956. עם זאת, לא נאמר עליה שהיא מנציחה את מותם הטראגי של הרומאנים, מה שמוכיח את כוונותיהם הטובות של המקומיים, שהיו קרובים מאוד לרומאנים והתייחסו אליהם באופן שווה כאל תושבים אחרים. הכתובת על האנדרטה אומרת "תושבי שצ'ורובה שנרצחו במהלך הכיבוש הנאצי".