בין מבני בית הספר שבהם התחדשו בתי הספר לאחר חופשת הקיץ, ישנם עדיין הרבה בתי ספר "מילניום" כביכול. זהו שם עממי לבתי ספר – אנדרטאות למילניום של מדינת פולין, שנבנו בשנות ה-60.

מאז שהתאפשרה הקמת בתי ספר לאומיים בשטחי פולין של אזור החלוקה הרוסית כתוצאה מהמהפכה של 1905, בתי הספר הפולניים נאבקו בבעיות לינה. הן לא נפתרו בתקופת בין המלחמות. לאחר מלחמת העולם השנייה, המצב נעשה קשה אפילו יותר, כאשר פיצוץ האוכלוסין החל להשפיע על בתי הספר.

ולדיסלב גומולקה היה הראשון שהזכיר את בנייתם ​​של "אלף בתי ספר למילניום של המדינה הפולנית" (שהתרחש ב-1966). בסוף שנת 1958 הוקמה הקרן החברתית לבניית בתי הספר למילניום. הנדיבות למטרה זו, שהתבטאה הן בתרומות והן בעבודות שבוצעו באתרי הבנייה בהתנדבות, הפתיעה את השלטונות. עד 1966 לא נבנו 1,000, אלא 1,423 בתי ספר. היוזמה נמשכה גם בשנים הבאות והקרן הפכה לקרן החברתית לבניית בתי ספר ופנימיות. בין השנים 1959-1972 נבנו 2,791 בתי ספר בתרומות חברתיות, בנוסף לפנימיות, גני ילדים, מעונות יום, בתי יתומים ומרכזי בריאות.

הפנימיות נבנו בסגנון מודרני, מובחנים בחללים מוארים וגגות שטוחים. החידוש היה מיקומן של כיתות בצד אחד של המסדרון בלבד, על מנת להבטיח שגם החלל בו מבלים הילדים את ההפסקות יקבל אור שמש מספק. בתי הספר נבנו בחומרים זולים ומודרניים ונועדו להיות בעלי מבנה פשוט וחזרתי. כמה בתי ספר נבנו כך שניתן בקלות להפוך אותם לבתי חולים, ותחתם נבנו מקלטים נגד מטוסים.

ככלל, הם ממוקמים על חלקות אדמה גדולות, המפותחות גם למטרות פנאי והופכות למאפיין מעניין של הנוף הפולני.