אברהם יעקב שטרן, בנו של יעקב, נולד בשנת 1786 בהרוביישוב למשפחה יהודית ענייה. כשעבד בעיר זו כשען, הוא היה מעורב גם בבניית מכונות המבוססות על הנעת גלגלי שיניים, המשמשים בדרך כלל במנגנון של שעונים. עבודה יצירתית זו, שהייתה ללא מטרות רווח, הייתה חשובה לו מאוד והוא תיאר אותה כחובתו האזרחית.

ב-1811 הוא כתב לסטניסלב סטשיץ (1755-1826), נשיא אגודת ידידי המדעים (TPN), וביקש תמיכה כספית להמשך העבודה על מכונת החישוב שלו. המכשיר ששילב חיבור, חיסור, כפל, חלוקה והעלאה בריבוע זכה להערכה חיובית על ידי האגודה. אברהם שטרן קיבל סבסוד לעבודה נוספת על ההמצאה וקיבל שכר שנתי של 1,200 זלוטי. הוא עבר עם משפחתו לוורשה, שם למד והשתתף בעבודות אגודת ידידי המדעים. הוא העריך המצאות והמשיך בעבודת התכנון לפיתוח מחשבון שורש ריבועי בנוסף למכשיר חישוב נוסף. למרבה הצער, ההמצאות האלה לא קיימות עוד היום.

א. שטרן יצר גם דגמים של מכונות חקלאיות ומכשיר גיאודטי, הוא תרגם יצירות מעברית ואיטלקית. הוא היה פעיל לרווחת הקהילה היהודית, יזם את הקמת בית הספר הרבני בוורשה ועבד כמנהלו. המתקן נפתח בשנת 1826.

הוא היה אדם ידוע ומוערך בוורשה שאהב. למרות קשיים כלכליים, הוא סירב לקבל תפקיד באקדמיה המלכותית למדעים בברלין, משום שכפי שכתב, הוא לא רצה לעזוב את מולדתו. חתנו היה חיים זליג סלונימסקי, סבו של המשורר והסופר אנטוני סלונימסקי.

א. שטרן נפטר ב-2 בפברואר 1842, ונקבר בבית הקברות היהודי בברודנו, ורשה.