מריה יאדוויגה אוסובסקה (לבית ניידז'בידז'קה) היא אחת הנשים המפורסמות ביותר של המדע הפולני במובן הרחב של מדעי הרוח. היא עסקה בפילוסופיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה והיסטוריה, הגדירה את נושא חקר המוסר וביקשה להכיר בו כדיסציפלינה נפרדת. עבודותיה זכו לפופולריות רבה לא רק בפולין, אלא גם במרכזים אוניברסיטאיים זרים (אוסלו, שטוקהולם, פילדלפיה, ניו יורק, פריז), וההרהורים שלה על כנות אינטלקטואלית החיו דיונים אקדמיים.

מריה אוסובסקה נולדה ב-1896 בוורשה למשפחה אינטלקטואלית. ב-1921 הציגה את עבודת הדוקטורט שלה בפילוסופיה באוניברסיטת ורשה. בשנים 1922-1923 למדה בסורבון ולאחר שחזרה לפולין החלה להיות מעורבת באוניברסיטת ורשה. תחומי העניין שלה החלו להתמקד במהרה בסוגיית המוסר; היא חשבה שצריך להפריד את זה מהאתיקה, כי זו רק שופטת וממליצה.

במהלך מלחמת העולם השנייה, מריה אוסובסקה, יחד עם בעלה סטניסלב (1897-1963), סוציולוג, הצטרפו להוראה סודית. כמו נציגים רבים אחרים של המדע הפולני, משפחת אוסובסקי, כמו אינטלקטואלים פולנים רבים אחרים, עזרה לעמיתיהם היהודים. הם הצטרפו לפעילות ז'גוטה, המועצה לסיוע ליהודים. דירתם שימשה מקלט זמני ליהודים במחבוא שהמתינו למסמכים מזויפים בחיפוש אחר הזדמנות לעזוב את ורשה. בין האנשים שנהנו מעזרתם, היה מתמטיקאי, אדוארד שפילריין (1907-1976, מ-1940 מרצ'בסקי), לימים רקטור אוניברסיטת ורוצלב.

מריה אוסובסקה הייתה בעלת דעות שמאלניות, אשר עם זאת, בניגוד למראית עין, לא תמיד הקלו על הימצאה בפולין העממית הקומוניסטית. אמנם בשנת 1945 הוקמה במיוחד עבורה מחלקה למדעי המוסר באוניברסיטת לודז' (מ-1948 היא עבדה שוב בוורשה, באוניברסיטת ורשה ולאחר מכן באקדמיה הפולנית למדעים), אך בין השנים 1952-1956 היה אסור לה ללמד. עם זאת, היא הייתה מורה פופולרית מאוד בקרב הסטודנטים, אז היא ארגנה הרצאות ומפגשים בדירה שלה באותה תקופה. היא מחתה על פעולות השלטונות הקומוניסטיים על ידי הצטרפות למועדון המעגל העקום.

עניינה בתולדות המוסר כלל אותה במחקר היסטורי, שהביא למחקר על המנטליות של העבר, כולל "האתוס האבירי והווריאציות שלו" ו"המוסר הבורגני" שלה.

מריה אוסובסקה, שמתה בוורשה ב-1974, קבורה בבית הקברות הצבאי פובזקי.