לובלין, עיר בלתי רגילה במזרח פולין, כונתה ירושלים של ממלכת פולין.  במשך 600 שנה חיו יהודים ופולנים יחד בלובלין, ויצרו יחדיו קהילה רב תרבותית שסיפקה חילופים כלכליים, חברתיים ותרבותיים משמעותיים.

בשנת 1336 קיבלו היהודים זכות מלכותית שאפשרה להם להתיישב ליד טירת לובלין.  הקהילה המקומית הייתה השלישית בגודלה בפולין במאה ה-16 ואז היא קיבלה זכויות נוספות למסחר, רכישת קרקעות חדשות והרחבת המתקנים הקהילתיים (קצביות, בית חולים, בית כנסת עשוי לבנים – אחד הגדולים ביותר בפולין).

לובלין פרחה בעיקר במאה ה-16 ובמחצית הראשונה של המאה ה-17.  על חשיבותה של העיר מעידה החתימה על האיחוד בין פולין לליטא (איחוד לובלין, 1569).  משנת 1518, הוקמו הישיבה המפורסמת של שלום שכנא ובתי דפוס שפרסמו למעלה מ-240 כותרים עד שנת 1685. בשנים 1581-1764, מועצת ארבע הארצות (ועד ארבע ארצות) פרלמנט יהודי, סמל לחירותם ולאוטונומיה שלהם, פעלה בעיר.  לובלין הייתה גם מרכז למדע היהדות, וכללה בתי ספר מצטיינים לתלמוד ואישים מפורסמים כמו הרואה מלובלין (יעקב יצחק הלוי הורוביץ, 1745-1815).

במאה התשע-עשרה היהודים היו יותר ממחצית אוכלוסיית לובלין, והחזיקו בחלק ניכר של התעשייה והמסחר.  לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמו בעיר הרבה ארגונים פוליטיים, ספריות, מועדוני תרבות ונבחרות ספורט.  פעילים חברתיים מפורסמים, מדענים, יוצרי תרבות, למשל משפחתו של המלחין הנריק וויניאבסקי, הגיעו מלובלין.  לפני מלחמת העולם השנייה נודעה העיר גם במוסד להשכלה גבוהה בתחום הרבנות – ישיבת חכמי לובלין.

במהלך הכיבוש, עד 1943, הגרמנים לא רק השמידו את יהודי לובלין אלא גם הרסו את כל האתרין האדריכליים היהודיים.  למרות אכזריות זו, נשמרו בעיר תזכורות רבות ליהדות, המושכות אליה מבקרים מכל העולם, והעיר משמרת את זכר הקהילה היהודית והישגיה.

גרפיקה:

https://pl.wikipedia.org/wiki/Historia_Lublina#/media/Plik:Lublin_z_lotu_ptaka_lata_30te_(01).jpg