בשנת 1924, כתוצאה מהתקפות חבלה סובייטיות, החליטו שלטונות הרפובליקה הפולנית השנייה ליצור מערך צבאי מיוחד להגנה על הגבולות – חיל הגנת הגבולות (Korpus Ochrony Pogranicza). במהלך 15 שנות פעילות החיל, חיילי KOP לא רק מילאו את משימותיהם הבסיסיות, אלא גם השתתפו בפעילויות בעלות אופי תרבותי וחברתי. ב-1939 הם לחמו בקרבות גבורה גם נגד הגרמנים וגם נגד הסובייטים. רבים מהם נרצחו בטבח קאטין ב-1940.
לאחר שפולין השיגה מחדש את עצמאותה ב-1918, ובמיוחד לאחר סיום המלחמה עם רוסיה הסובייטית וחתימת הסכם השלום בריגה ב-1921, אבטחת גבול המדינה המזרחי הפכה משימה מרכזית לרשויות המדינה. למרות הסכם השלום, ברית המועצות התייחסה פחות או יותר בגלוי לחלוקה הטריטוריאלית, בטענה שקרקעות שבהן גרו בלארוסים ואוקראינים שולבה בפולין, בניגוד לעקרון ההגדרה העצמית של העמים שהוכרז על ידי השלטונות במוסקבה.
בנוסף לפעילות התעמולה, הסובייטים תמכו ועודדו התקפות טרור של כנופיות שתקפו אזורי גבול פולניים, לעיתים קרובות מהשטח הסובייטי. משנת 1923 הובטחה ההגנה על גבולות פולין על ידי מחלקות משנה של משטרת המדינה, אשר עם זאת, לאור היעדר כוחות מספיקים, לא יכלו לבצע את משימותיהן בתחום זה. ב-1924 התרחשו באזור הגבול המזרחי יותר מ-200 מעשי חבלה ותקיפות בהם היו מעורבים 1,000 פורעים, בהם נהרגו יותר מ-50 בני אדם. פעילויות אלו הגיעו לשיאן בקיץ 1924. בלילה שבין ה-3 ל-4 באוגוסט, תקפה יחידת הסחה סובייטית של יותר מ-100 איש את עיר המחוז סטולפצה, ששכנה 15 ק"מ מהגבול. הפורעים הרסו את מפקדת המשטרה, הציתו את בנייני משרדי המחוז ותחנת הרכבת ובזזו את כל החנויות.
ההתקפה דחפה את השלטונות הפולניים, בישיבת ממשלה מיוחדת (21-22 באוגוסט 1924), להחליט על הקמת מערך צבאי מיוחד להגנה על אזורי הגבול הפולניים. ב-12 בספטמבר 1924 הוציא הגנרל ולדיסלב שיקורסקי, אז השר לענייני צבא, הוראה להקים את חיל הגנת הגבולות (Korpus Ochrony Pogranicza – KOP), וכמה ימים לאחר מכן הוציא המטה הכללי של הצבא הפולני הוראה המגדירה את מבנה המערך החדש. מעניין לציין כי בשל הספציפיות של המשימות שהוטלו עליו, KOP היה כפוף הן למשרד הצבאי (ענייני כוח אדם, ארגון והדרכה) והן למשרד הפנים (ביצוע משימות הקשורות להגנת גבולות, הבטחת הביטחון באזור הגבול ופעילויות מימון).
מפקדת פיקוד ה-KOP שכנה בוורשה. היא כללה 6 חטיבות, המורכבות מגדודי חי"ר ויחידות פרשים. המפקד הראשון היה הגנרל הנריק מינקביץ'. הוא מילא תפקיד זה עד מאי 1929, אז הוחלף על ידי הגנרל סטניסלב טסרו (עד אוקטובר 1930). מאוקטובר 1930 ועד אוגוסט 1939 פיקד על החיל הגנרל יאן קרושבסקי. המפקד האחרון של ה-KOP היה הגנרל וילהלם אורליק-ריקמן.
בשל אופי השירות של הצבא החדש שהוקם, הוחלט שהקצונה המקצועית והמפקדים שאינם קצינים, כמו גם טוראים, ייבחרו בקפידה. האחרונים נשלחו לשם לאחר השלמת שישה חודשי הכשרה אחידה כחלק מהשירות הבסיסי שלהם. המטה עשה מאמצים לבחור חיילים בעלי מוניטין טוב, כושר גופני טוב ולאום פולני, מה שלא תמיד כובד. העיקרון היה גם הדרישה ששירות כקצין ביחידות KOP לא יעלה על 3 שנים. כוחות מערך הגנת הגבול מנו קרוב ל-28,000 חיילים. היחידות החדשות החלו לכסות את אזורי הגבול המזרחיים במהירות יחסית, החל מתחילת נובמבר. הם החלו את שירותם בעיקר באותם אזורים המאוימים ביותר על ידי פעילותן של יחידות טרור סובייטיות.
המשימות העיקריות של ה-KOP היו להגן על הגבול מפני התקפות של כוחות עוינים, להילחם בהברחות ולהבטיח ביטחון פנים ברצועת הגבול ברוחב 30 ק"מ (בעניין האחרון בשיתוף פעולה הדוק עם משטרת המדינה). חיילי KOP ערכו גם פעילות מודיעינית. מעניין שחיל הגנת הגבול ביצע צעדים נרחבים לטובת הקהילות המקומיות על מנת לרכוש את אמונן. הם כללו ארגון טקסים תרבותיים וחינוכיים, חיילי KOP גם סיפקו תמיכה במקרה של אסונות טבע, במיוחד שיטפונות שהיו תכופים. האוכלוסייה המקומית נהנתה גם מסיוע רפואי ווטרינרי צבאי. כל הפעילויות הללו התקבלו בחיוב על ידי האוכלוסייה המקומית.
בשנים הראשונות לפעילותו של KOP, אתגר עצום של הפיקוד היה ליצור תשתית ראויה לספק מגורים לחיילים המשרתים שם. בתקופה הראשונה (עד 1931) נבנו למעלה מ-100 מגדלי תצפית על הגבול ומבנים רבים נוספים. חשוב לציין, כולם היו מחוברים באמצעות רשת טלפונים שפותחה מאפס.
לאחר שגרמניה תקפה את פולין ב-1 בספטמבר 1939, חיילי KOP השתתפו בקרבות נגד התוקפן. ווגיירסקה גורקה, בשלזיה, הוגנה על ידי פלוגת מבצר בפיקודו של תדאוש סמיק. בין ה-7 ל-10 בספטמבר התרחש הקרב על ויזנה, שבו יחידות פולניות (כ-700 חיילים), בפיקודו של סרן ולדיסלב רגיניס, קצין ב-KOP, עצרו צבא גרמני אדיר (כ-40,000 חיילים) בפיקודו של הגנרל היינץ גודריאן במשך יומיים.
לאחר התוקפנות של ברית המועצות נגד פולין ב-17 בספטמבר, התמודדו מול הפולשים בעיקר חיילי KOP, שניסו לעכב את התקדמות התוקפן ככל האפשר. כוחות ה-KOP קובצו על ידי הגנרל וילהלם אורליק-ריקמן, שהחליט לצאת לכיוון וולודאבה. קבוצה של כמעט 9,000 חיילים נלחמה בקרב המנצח על שאטסק ב-29-30 בספטמבר 1939. לאחר חציית נהר הבאג וצעדה לכיוון פארצ'ב, הקרב האחרון בין KOP ליחידות הסובייטיות התרחש ליד וויטיצ'נה ב-1 באוקטובר. לאחר הקרב, הגנרל אורליק-ריקמן פירק את המערך.
הרוב הגדול של חיילי ה-KOP שנפלו בשבי ברית המועצות נרצחו בטבח קאטין.