ביום חמישי, 9 בנובמבר 1939, החלו הגרמנים לעצור את נציגי האינטליגנציה של לובלין באזור לובלין הכבושה כולל פרופסורים מהאוניברסיטה הקתולית של לובלין, נשיאי בתי משפט, כמרים ובישופים מקומיים. בסך הכל נעצרו כ-250 בני אדם בנובמבר 1939 במסגרת מבצע זה המכונה זונדראקציה לובלין.

הגרמנים החליטו להשמיד את האינטליגנציה הפולנית במהלך פעולות האיבה לאחר שתקפו את פולין ב-1 בספטמבר 1939. פקודות כאלה הוצאו על ידי מנהיג הרייך השלישי, אדולף היטלר, במהלך פגישה בילובה בשלזיה, כאשר דיברו על "השמדה המונית של האינטליגנציה הפולנית". דבריו סימנו את תחילתה של פעולה אכזרית נגד האינטלקטואלים הפולנים, שהתבצעה גם באזור לובלין. במסגרתה החלו בנובמבר 1939 מעצרים המוניים, שכוונו למורים, עורכי דין, קצינים אזרחיים ואנשי דת. פעולה זו, הידועה בשם זונדראקציה לובלין, החלה ב-9 בנובמבר 1939. שלושה ימים קודם לכן ביצעו הגרמנים פעולה דומה בקרקוב.

בלובלין עצרו הגרמנים את רקטור האוניברסיטה הקתולית של לובלין (KUL), האב פרופסור אנטוני שימנסקי, נשיאי בתי המשפט ומורים של בתי ספר בלובלין. ב-11 בנובמבר נעצרו 14 חברי הסגל האקדמי של האוניברסיטה הקתולית של לובלין (KUL), ופחות משבוע לאחר מכן נסגרה האוניברסיטה. כמו כן נעצרו כמרים; ב-17 בנובמבר 1939, כוחות הכיבוש פשטו על שטחי הקוריה של לובלין והכניסו למעצר שני בישופים, מריאן פולמן וולדיסלב גוראל, וכן אנשי דת נוספים שנכחו בבניינים. הם נשפטו על ידי בית משפט מקוצר בגרמניה ונידונו למוות. רק התערבות הוותיקן הביאה לכך שהעונשים הללו הוחלפו במאסר עולם. לפי מחקרם של היסטוריונים, ההנחה היא שהמעצרים בנובמבר 1939 היו כללו 250 איש ברחבי חבל לובלין. ב-23 בדצמבר 1939 נרצחו עשרה מהעצורים בהוצאה להורג ליד בית הקברות הישן בלובלין ברחוב סיינה.

האחראי על המבצע כולו היה SS-בריגאדפירר אודילו גלובוצ'ניק, שהיה מפקד המשטרה וה-SS במחוז לובלין של הממשל הכללי מאז 9 בנובמבר 1939.