על מנת לקבוע את הרגישות של מדינות בודדות למשבר מזון פוטנציאלי, המכון הכלכלי הפולני (PIE) יצר מדד רגישות (SI). הוא מורכב מ-3 מרכיבים: יכולתה של מדינה מסוימת לייצר לעצמה חיטה, חלקן של אוקראינה ורוסיה בייבוא חיטה במדינה נתונה, וחלקם של דגנים וגידולי שורש במאזן האנרגיה של מדינה נתונה.

המדינות בסיכון הגבוה ביותר לאובדן ביטחון תזונתי כתוצאה מהפלישה הרוסית לאוקראינה הן בנין (SI = 97.6), צפון קוריאה (SI = 97.3), סודן (SI = 92.5), ניקרגואה (SI = 90.8) והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (SI = 89.8).

גם ארמניה, מצרים, לבנון, גאורגיה ורואנדה נמצאות תחת איום. יחד, כל המדינות הללו מאוכלסות בלמעלה מ-300 מיליון איש.

"בין מדינות האיחוד האירופי המסווגות בסיכון הגבוה ביותר נמצאות יוון, מלטה וקפריסין, אשר עם זאת נמצאות בדירוג 100-200 ברשימה העולמית ולכן אין סיכון רציני למשבר מזון במקרה שלהן", אומרים אנליסטים של PIE בדוח "משבר האספקה ​​בשוק המזון כתוצאה מהפלישה לאוקראינה".

על פי הערכות של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, המספר העולמי של אנשים הסובלים מתת תזונה ב-2022/23 עשוי לגדול ב-8-13 מיליון במקרה של הפחתה ארוכת טווח באספקת המזון ועליית המחירים.

"אפילו סיום השלב החם ביותר של המבצעים הצבאיים לא יגרום למחירי המזון לרדת במהירות, אלא ייצב אותם ברמה גבוהה. פרוץ המלחמה הפך את שווקי המזון ללא יציבים", אומרים אנליסטים של PIE. עם זאת, המחירים היו גבוהים כבר קודם לכן. יתרה מכך, מחירים גבוהים של סחורות אנרגיה יעלו בנוסף את מחירי המזון ויקשה על הגדלת היצע הדגנים מפני שגז יקר משמעו מחיר גבוה של דשנים.

הזמנה של אדריאן אנדז'יבסקי