בשנות ה-70 נאמר בצחוק כי גילה האמיתי של עורכת הדין אניאלה שטיינסברגובה הוא הסוד השמור ביותר של הוועדה להגנת העובדים. כמו רבים שהיו ברשותם מסמכים מזויפים במהלך הכיבוש הגרמני, היא הפכה צעירה בכמה שנים לאחר המלחמה.
היא נולדה בווינה למשפחה של יהודים מתבוללים. אביה יוסף ברלינרבלאו היה הבעלים של מפעל מוצרי היוטה "סטרדום" בצ'נסטוחובה. ב-1920 היא סיימה את לימודי המשפטים בוורשה וכעבור שנתיים נישאה לאמיל שטיינסברג, עורך דין מכובד מקרקוב. היא הייתה אחת הנשים הראשונות בפולין שהוסמכו במקצוע זה. היא השתייכה לאיגוד עורכי הדין הסוציאליסטיים ולעתים קרובות הגנה על עובדים שנטלו חלק במהומות פוליטיות.
במלחמת העולם השנייה הסתתרה עם בעלה בוורשה. היא הייתה חברה במפלגה הסוציאליסטית הפולנית המחתרתית חירות-שוויון-עצמאות, והשתתפה בפעילות מועצת הסיוע היהודית "ז'גוטה". ב-1943 היא איבדה את בעלה, שנקלע למעצר רחוב.
לאחר המלחמה השתייכה למפלגת הפועלים המאוחדת הפולנית, ממנה סולקה ב-1953. ב-1955 השתתפה במשפטו של קז'ימייז' מוצ'רסקי, שנידון למאסר עולם באשמת שווא. זה היה המשפט הראשון בפולין תחת שלטון הקומוניסטים, בה עורכי דין האשימו את פקידי משרד הביטחון בכפיית הודאות בעינויים. בהמשך הגיעו מקרים נוספים: שיקום חיילי צבא הבית ומקרי הגירה.
ב-1968 היא התחייבה להגן על סטודנטים ללא תשלום עקב השתתפותם בשביתות ובהפגנות של מרץ, שבגינן הושעתה ובשנת 1970 הוסרה מרשימת עורכי הדין. היא הייתה מיוזמי מכתב 59 נגד הכללתו בחוקת הרפובליקה העממית של פולין של התפקיד המרכזי של ה-PZPR והברית התמידית עם ברית המועצות. ב-1976 היא הייתה שותפה להקמת הוועדה להגנת העובדים. שטיינסברגובה סיפקה ייעוץ משפטי, חילקה עלונים עם הצהרת ה-KOR, ושימשה כמתווכת בין השלטונות לבין פעילים כלואים שאולצו להגר.
א. שטיינסברגובה עסקה גם בתרגומים, למשל היא תרגמה את "עצבות הטרופיים והטוטמיזם" של קלוד לוי שטראוס, כמו גם יצירות מדעיות צרפתיות אחרות. היא נפטרה ב-22 בדצמבר 1988.