במהלך המלחמה הפולנית-בולשביקית תרזה גרודז'ינסקה הצילה חיילים פולנים פצועים רבים על ידי נשיאתם על גבה, תחת אש מקלעים, מעבר לגשר על נהר הוצ'בה. היא נלקחה בשבי בעצמה, ובותרה בצורה בהמית עם חרב. היא הייתה האישה הראשונה שזכתה בצלב וירטוטי מיליטרי.
תרזה גרודז'ינסקה נולדה ב-20 בדצמבר 1899 בישוביץ, ליד ראדום. הוריה, פליקס וברוניסלבה לבית ארקושבסקה, היו בעלי קרקעות ופעילים חברתיים מקומיים. תרזה החלה את לימודיה בבית עם מורה פרטית, ולאחר מכן המשיכה אותם בראדום במוסד החינוכי הפרטי לנשים של מריה גייל.
הנערה הצליחה לנהל את לימודיה במקביל לפעילותה בתנועת הצופים ובארגון הנוער הלאומי המחתרתי. בשנת 1918, בזמן שפולין חזרה לעצמאותה לאחר 123 שנים, החלה גרודז'ינסקה ללמוד בבית ספר לגינון בוורשה. היא קטעה את הלימודים באביב 1920 בגלל המלחמה הפולנית-סובייטית. היא נרשמה לקורס סניטרים ועשתה את הכשרת האחיות באחד מבתי החולים של ורשה. עד מהרה התנדבו תרזה ובת דודתה ינינה זדז'יארסקה לצבא. הן נשלחו כאחיות לגדוד חיל הרגלים הרביעי של הלגיונות הפולניים.
היחידה שלה נשלחה לקו החזית ליד הרוביישוב ב-18 באוגוסט 1920. במהלך הקרבות העקובים מדם עם הבולשביקים ליד גרודק, תרזה הפגינה אומץ לב יוצא דופן, כשהיא נושאת חיילים פצועים מעבר לגשר הבוער מעל נהר הוצ'בה, למרות ירי המקלעים, והצילה את חייהם. גדוד חיל הרגלים הרביעי של הלגיונות הותקף ב-1 בספטמבר 1920 על ידי כוחות של ארמיית הסוסים הראשונה של בודיוני, שנסוגה דרך הרוביישוב לאחר שהפסידה בקרב קומרוב יום קודם לכן.
באחד הכפרים ליד עיירה זו נלקחה תרזה גרודז'ינסקה בשבי הבולשביקים, שרצחו אותה בבהמיות כעבור כמה שעות. לפי עדי ראייה, האחות הגנה על עצמה בגרזן מפני אונס על ידי הקוזקים השיכורים של בודיוני. במהלך הקרב, היא ייתכן שהרגה שניים מהתוקפים, ובותרה בעצמה עם חרב, עד כדי כך שבן דודה זיהה את גופתה רק לפי ראשי התיבות שעל קרעי הסינר שלה. היא נקברה תחילה בחלם, ולאחר מכן הועברה גופתה לראדום, שם נקברה באופן טקסי ב-18 בספטמבר 1920.
תרזה גרודז'ינסקה זכתה לאחר מותה בצלב וירטוטי מיליטרי כאישה הראשונה בפולין.