הודות לעיבוד הבלתי נשכח של מרק גרצ'וטה, "bittern bumblebee" על בס הפכה מוכרת לרוב הפולנים, במיוחד בקרב הדור המבוגר. השיר נכלל באלבום שיצא ב-1984, והמילים שלו מגיעות מכרך השירה של בולסלב לשמיאן שכותרתו "Medaow", שפורסם ב-1920.

בולסלב לשמיאן (1877?-1937), יאן בז'צ'ווה (1898-1966) ויוליאן טובים (1894-1953) הם בין המשוררים הפולנים המוכרים ביותר. כמו כמה כותבים אחרים שתועדו בהיסטוריה של הספרות הפולנית של המאה ה-20, הם היו ממוצא יהודי.

השניים הראשונים שהוזכרו היו אחים בני דודים שנולדו למשפחת לסמן הפולונית. שניהם היו עורכי דין במקצועם, אבל התשוקה שלהם הייתה ספרות פולנית. אמו של בולסלב לסמן, אסתר (לבית סנדרלנד) (היא גם נשאה את השם אמה), הייתה בתו של בעל מפעל, בעוד שאביו, יצחק לסמן, כמו אבותיו, היה מוכר ספרים. בשנת 1887 המיר יצחק את דתו לקתוליות, וקיבל את השם יוסף. זה היה צעד נוסף שהדגים את ההתבוללות של המשפחה הזו.

בלחץ אביו התחנך בולסלב בקייב, שם סיים לימודי משפטים. לאחר סיום לימודיו הוא נסע לחו"ל, דבר שהיה מנהג נפוץ במשפחות עשירות. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבד בתפקיד רשמי בהרוביישוב ולאחר מכן כנוטריון בזמושץ'. הוא לא אהב את העבודה הזו ובפועל השאיר אותה לאנשים המועסקים במשרד, מה שלא היה נקי מהשלכות: אחד העובדים מעל בסכום כסף נכבד. בולסלב לסמן התמסר כולו לשירה, ואף שינה את שם משפחתו כדי לגרום לו להדהד בהגייה פולנית מרוככת טיפוסית. בין שתי מלחמות העולם פרסם ארבעה כרכי שירה, ונושאם הקנה לו את השם "הקבוע הירוק". הוא גם כתב אגדות, מאמרים, תרגם את אדגר אלן פו וכתב ברוסית.

משורר פולני אחר, ירוסלב מרק רימקייביץ' (1935-2022), טען שבולסלב לשמיאן הוא אחד הסופרים שלא זוכים להערכה מספיקה, שיש להציבו לצד יאן קוצ'נובסקי, אדם מיצקביץ' ויוליוש סלובצקי. השפה שבה השתמש בולסלב לשמיאן הייתה כל כך חדשנית שכדי לתאר אותה יצרו תיאורטיקנים של השפה הפולנית מושג חדש – לסמניזמים. אלו הם נאולוגים ספציפיים, המשמשים בעיקר לציון מה שנעדר או זניח: כך יש לנו חוסר אבל, חוסר אינטליגנציה, חוסר הבנה, אנו יכולים לא לנשום, להתבטל, לתהות מה לעשות עם הרסנות. לטענת י.מ. רימקייביץ', דרך קנאה או חוסר הבנה, נדחה בולסלב לשמיאן על ידי משוררים בני זמננו, לא הורשה להצטרף לקבוצת המשוררים המובחרת שישבה בשולחן המפורסם של הסקמנדריטים בקומת הביניים של בית הקפה "זימיאנסקה" בוורשה. זה גרם לכותב להיות מריר ולהסתגר אל עצמו.

באופן פרטי, בולסלב לשמיאן לא היה אדם שקל לחיות איתו. הוא בזבז כסף, היה לו נטייה להימורים והיה ידוע לשמצה בפרשיות האהבה שלו, מהן סבלו אשתו ושתי בנותיו.

לשמיאן מת מהתקף לב ונקבר בבית הקברות פובזקי. יצירתו מהווה השראה למוזיקאים רבים, מלבד מרק גרצ'וטה, שירים עם מילותיו בוצעו על ידי גז'גוז' טורנאו, מגדה אומר, צ'סלב נימן, ה"Old Good Marriage" ואחרים.

במידה מסוימת, הספרות הפולנית חייבת לבולסלב לשמיאן את העובדה שבן דודו נטל את העט. כאן מוזכר יאן ויקטור לסמן, או יאן בז'צ'ווה – סופר ילדים המוכר לכל הפולנים. בולסלב הוא שהמציא את הכינוי הזה, שנועד להזכיר חץ (בז'צ'ווה הוא החלק המרכזי שלו, העשוי עץ).

יוליאן טובים, שבתקופת בין המלחמות הוכר בסקר של "Wiadomości Literackie" כאדם העצמאי ביותר בפולין, ולאחר מלחמת העולם השנייה הסכים לשינויים שהציעו השלטונות הקומוניסטיים בשיר "פרחים פולניים", שהוא כתב מאז 1940, כתב גם לילדים ואחרים.

מבחינה אמנותית, הוא השתייך לקבוצת העילית שהוזכרה כבר של הסקמנדריטים, אבל במקרה הוא יצר גם בזרם התחרותי, שנקרא מכונת-עיר-המונית (למשל, השיר המפורסם "קטר").

טובים נולד בלודז', למשפחה יהודית מתבוללת. את כל התקופה שבין המלחמות העביר בוורשה, שם עזב את עיר הולדתו כדי ללמוד משפטים ולימודים פולניים, אותם עזב במהירות. הוא עבד ככותב מילים לשירים (למשל "אהבה תסלח לכל", תוכניות של תיאטרון הספינקס), עיתונאי, משורר וכותב חיבורים. במלחמת פולין-סובייטים הועסק בלשכת העיתונות של יוזף פילסודסקי.

כפי שהדגיש לא פעם, הוא ראה את עצמו פולני. בגלל הצהרה זו, הוא חווה חוסר הבנה ודחייה מצד חלק מהקהילה היהודית, ומצד שני סבל מלעג לפולניות שלו. הוא הואשם גם בשערורייה, עידוד עריקה מהצבא (השיר Do prostego człowieka, 1929), השמצת רשויות (Bal w operze, 1936), וכן הלאה.

כשברח מהכיבוש הגרמני עזב יוליאן טובים לצרפת ב-1939, משם לדרום אמריקה ולאחר מכן לניו יורק. כשהוא חווה עמוקות את השמדת היהודים והזדהות עם הקורבנות, כתב ב-1944 את המניפסט "אנחנו, יהודי פולין". לאחר מלחמת העולם השנייה החליט לחזור לפולין, מה שהוביל לסכסוך ולניתוק קשרים עם חבריו הוותיקים שנותרו בגלות.

חזרתו של יוליאן טובים נחשבה על ידי שלטונות העם כהצלחה תעמולה. למשורר ניתנו תנאים מפוארים לאותם זמנים. הוא לא נרתע מהשבחים לכבוד יוזף סטלין.

הלווייתו של יוליאן טובים הייתה חגיגית מאוד. הוא נקבר בבית העלמין הצבאי בבית העלמין פובזקי בוורשה.