ב-1 בפברואר 1943, קרב זבורצ'נו במחוז זמושץ' בו הפסידו הגרמנים, דחה בכמה חודשים את גירוש האוכלוסייה הפולנית, שבוצע מסוף נובמבר 1942.

ביוני 1942 פרסמו הגרמנים מסמך המכונה "התוכנית הכללית למזרח". במסגרתו הם הניחו את גירושם של כ-25 מיליון תושבי פולין הכבושה וחלקה המערבי של ברית המועצות. כ-5 מיליון גרמנים תוכננו להתיישב במקומם. יישום תוכנית זו החל ב"אקציית זמושץ'" – גירוש הכפר סקירבישוב ליד זמושץ', בליל ה-27-28 בנובמבר 1942. הפעולה נמשכה בחודשים הבאים, תוך עקירת תושבי קרוב ל-300 כפרים שהיו מאוכלסים בכ-100-110 אלף איש עם כמעט 30 אלף ילדים. רובם המכריע הופרד מהוריהם, חלקם נשלחו למרכזי גרמניזציה, ולאחר מכן למשפחות גרמניות. כנראה פחות מאלף מתוך כמה אלפי ילדים לפחות שרדו את המלחמה וחזרו לפולין. קבוצה נוספת נשלחה למחנות ריכוז.

פעולת העקירה בהנהגת הגרמנים נתקלה בהתנגדות מזוינת מאורגנת וחמושה של גדודי האיכרים (BCh) וצבא הבית (AK), המכונה מרד זמושץ'. הקרב הגדול ביותר של אותו מרד התרחש ליד זבורצ'נו ב-1 בפברואר 1943. כוחות פולניים שהיו מורכבים מפחות מ-300 חיילי BCh ו-AK בפיקודו של קפטן פרנציסק ברטלומוביץ', שם בדוי "רעם", לאחר יום של לחימה, עצרו ונאלצו ונאלצו לברוח פעמיים מיחידות גרמניות רבות מהגדוד הממוכן הראשון של המשטרה. היה לפולנים רק הרוג אחד ומספר פצועים בקרב. האובדן הגרמי היה ככל הנראה גבוה בהרבה שכן יום לאחר מכן קיבלה אחת המנסרות הסמוכות הזמנה של כ-100 ארונות קבורה.

לרוע המזל, יום לאחר מכן, ב-2 בפברואר, הגרמנים נקמו נקמה עקובה מדם, ותקפו את הכפר רוז'ה. פולנים פצועים שטופלו בבית חולים שדה נהרגו כולם. יחד איתם רצחו הגרמנים קרוב ל-40 תושבי הכפר. הקורבן המבוגר ביותר היה בן 70 והצעיר בן שנתיים.