פולנים ולטבים כבשו מחדש יחד את דאוגבפילס מידי הבולשביקים ב-1920 והגנו על עצמאותה של לטביה. זה היה אז שהצבא הפולני השתמש בטנקים בפעם הראשונה בקרב.

בשנים 1919-1920, המצב הפוליטי במרכז ומזרח אירופה היה מסובך ביותר. לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, נאבקו המדינות הבלטיות החדשות, כולל לטביה, מול האיום של רוסיה הבולשביקית. בראשות לנין, שאפו הבולשביקים להפיץ את המהפכה הקומוניסטית למערב, מה שהעמיד את פולין ושכנותיה בסכנה מיידית.

הסכם פולני-ליטאי

בתקופה קשה זו חיפש יוזף פילסודסקי, ממנהיגי פולין שנולדה מחדש, בעלות ברית בקרב המדינות הבלטיות השכנות. לטביה, בהנהגתו של קרליס אולמניס, הייתה אז במצב קשה במיוחד – חלקה המזרחי של המדינה נכבש על ידי הבולשביקים, וכוחות גרמנים איימו עליה מדרום. שיתוף הפעולה הפולני-לטבי הפך אפוא למכריע עבור שתי המדינות מול אויב משותף – רוסיה.

בשנת 1919, לאטגאלה, או החלק המזרחי של לטביה, נותרה תחת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הלטבית, בשליטת רוסיה הבולשביקית. בתקופה זו, הרפובליקה הלטבית העצמאית, שהתחזקה לאחר ההצלחות בקרב על קיזיה (1919) וחתימת שביתת הנשק של סטרזדומויז'ה, ביקשה מאוד לסלק את הבולשביקים מהאזור.

הבולשביקים שקלו למסור את לאטגאלה ללטביה בתמורה להסכם שלום. בזמן זה, המצב בחזית המלחמה הפולנית-בולשביקית לא היה יציב. כוחותיו של הגנרל הפולני רידז'-שמיגלי, שהיו חלק מהחזית הליטאית-בלארוסית, התקרבו לדאוגבפילס, ואילצו את הבולשביקים לסגת מעבר לנהר דווינה לאחר חודש של לחימה.

בדצמבר 1919 החליטה ממשלת לטביה, בברית עם פולין, לכבוש מחדש את לאטגאלה צבאית. עבור פולין, סילוק הבולשביקים מדאוגבפילס היה חשוב גם מבחינה אסטרטגית.

ב-3 בדצמבר סוכם על מתקפה מתוכננת משותפת בין פולין ולטביה. המטרה העיקרית של מבצע זה הייתה כיבוש דאוגבפילס, שהייתה חשובה מבחינה אסטרטגית לקיצור החזית המזרחית ולחיזוק הזרוע השמאלית הפולנית מול הצבא הלטבית בעלת הברית.

זמן לקרב

מועד המתקפה נקבע ל-3 בינואר 1920. ב-30 בדצמבר נחתם בריגה הסכם צבאי בין פולין ללטביה, הקובע כי 30,000 חיילים פולנים ו-10,000 חיילים לטבים ישתתפו בלחימה, כאשר האזורים הנשלטים יהיו תחת מנהל לטביה. תמיכה הייתה אמורה להינתן גם על ידי פלוגת טנקים 2 מגדוד טנקים 1, עם כ-25 טנקים.

מול הצבא הפולני-לטבי היה חלק מהארמייה האדומה ה-15, עם כ-27,000 איש ו-180 תותחים.

לפולנים וללטבים היה יתרון מספרי משמעותי על הכוחות הבולשביקים, עם יותר תותחים ומכונות ירייה. יחידות לטביות, כולל גדוד הפרטיזנים הלטגליאני, גדוד חיל הרגלים ה-8 של דינבורג וסיגולדז', יחד עם תמיכה ארטילרית, כבשו את החלק הצפוני של החזית.

הגנרל אדוארד רידז'-שמיגלי קיבל את הפיקוד על הצבא הפולני-לטבי. למרות הטמפרטורות הנמוכות ביותר ושלג כבד, הכוחות הפולנים המשיכו. גדוד חיל הרגלים של הלגיון ה-5 חצה את נהר הדאוגבה ולאחר לחימה עזה, כבש את מוזוךי, והמשיך בהסתערות לעבר וישקי. הגדוד ה-3 של גדוד חיל הרגלים הראשון חצה גם הוא את נהר דווינה והגיע לזאלה פושצ'ה. גדוד חיל הרגלים ה-7 של הדיוויזיה הראשונה, לאחר שפרץ את התנגדות האויב, הגיע לברמנישקי.

דאוגבפילס שוחררה

עד 14:00 ב-3 בינואר, כוחות פולנים (גדוד 1 ו-2 של גדוד חיל הרגלים של הלגיון ה-1) כבשו את דאוגבפילס, בפריצה דרך התנגדות בולשביקית חזקה. האבידות הבולשביקיות היו משמעותיות, אם כי לא ידועים הנתונים המדויקים. הכוחות הפולניים והלטביים תפסו גם ציוד צבאי, כולל תותחים ואספקת נשק.

יחידות הצבא האדום שהצליחו לסגת מדאוגבפילס פנו לכיוון וישקי. ב-4 בינואר תקפו כוחות פולניים ולטביים יחד את וישקי, שם התנהלו קרבות בתחנת הרכבת, שנכבשה בהצלחה.

ב-7 וב-8 בינואר עשו יחידות הצבא האדום מספר ניסיונות להשתלט מחדש על תחנת הרכבת בווישקי, אשר נהדפו על ידי כוחות פולנים, אם כי בקושי. היתרון של החיילים הלטבים על היחידות הבולשביקיות היה כמעט כפול, למרות העובדה שלבולשביקים היה יתרון ברור בארטילריה. מיקומם גם איפשר להם לארגן מחדש את כוחותיהם ביעילות בשל גישתם לקווי הרכבת.

הם הגנו על העצמאות הלטבית

לאחר שהסתיימה פעולת הקרב המרכזית בדאוגבפילס, הפעולות הצבאיות התפשטו לאזורים אחרים של לאטגלה. הכוחות הפולניים והלטבים המשיכו להתקדם, תפסו עמדות מפתח וגירשו את הכוחות הבולשביקים. הלחימה נמשכה עד 25 בינואר.

ב-30 בינואר 1920, לאחר חודש של משא ומתן חשאי, רוסיה הבולשביקית ולטביה סיכמו על הפסקת אש שהובילה להפסקת פעולות האיבה בתחילת פברואר.

הפולנים והלטבים הצליחו להגן על עצמאותה של המדינה הלטבית. הצבא הפולני, הודות לניצחון זה, קיצר את חזיתו לנוכח העימות הבא הקרוב עם רוסיה הבולשביקית.

הפולנים השתמשו בטנקים לראשונה בקרבות אלו. בסך הכל השתתפו בעימות המזוין 25 טנקי רנו FT-17 מגדוד הטנקים הראשון. הבולשביקים מעולם לא נתקלו בכוחות כאלה לפני כן ונמנעו מלחימה עם טנקים פולניים.