הכפר מישניוב, הממוקם למרגלות הרי סוויטוקז'יסקי, נהרס לחלוטין ב-12-13 ביולי 1943 ותושביו, כולל נשים וילדים, נרצחו באכזריות על ידי הגרמנים. על פי חוק משנת 2017, הפרלמנט הפולני קבע את התאריך של 12 ביולי כיום המאבק וקידוש השם של הכפר הפולני.

במהלך מלחמת העולם השנייה ביצעו הגרמנים פשעים המוניים רבים נגד תושבי הכפרים הפולניים באזורי פולין הכבושה. הם נורו, הועברו למחנות ריכוז ונשלחו לעבודות כפייה ברייך השלישי. רכושם נשדד והושמד. כוחות של מנגנון הדיכוי הגרמני שרפו פעמים רבות כפרים שלמים. היסטוריונים מעריכים כי למעלה מ-800 כפרים פולניים דוכאו בדרכים שונות. טרור הכיבוש השפיע על התושבים הכפריים, גם כאשר הם עיכבו או כשלו במשלוחי חובה של תוצרת חקלאית, כלומר מכסות, או סירבו ללכת לרייך השלישי לעבודות חקלאיות.

הוצאות להורג, לעיתים קרובות של משפחות שלמות, בוצעו כשהגרמנים גילו שהם מסייעים ליהודים במחבוא או היו פעילים בארגוני המחתרת הפולנית. לעתים קרובות השיטות העקובות מדם של הדיכוי הגרמני היו השמדת כפרים שלמים ורצח תושביהם, לא כולל נשים וילדים, בזיזת רכוש ושריפת כל מבני המגורים והמשק. אחד המקומות שחווה בהמיות גרמנית כזו הוא הכפר מישניוב, שנשרף בגלל סיוע לחיילי צבא הבית. תושביו נרצחו ב-12 וב-13 ביולי 1943.

לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה גרו במישניוב כ-500 איש. חלקם התפרנסו מעיבוד קרקעות, אחרים הועסקו בפינוי היערות שהקיפו את הכפר משלושה צדדים. לאחר ספטמבר 1939 היה הכפר תחת כיבוש גרמני במחוז ראדום של הממשל הכללי. תושבי מישניוב, כמו שאר האוכלוסייה הכפרית שנכבשה על ידי הרייך השלישי, נאלצו לספק מכסות חובה שהוכנסו ב-1940, שעלו עם כל שנת הכיבוש. למרות הדיכוי שניצב בפניהם, עסקו תושבי הכפר בפעילות התנגדות מחתרתית, בעיקר במבנים של איגוד המאבק המזוין (ZWZ), ששמו שונה לצבא הבית (AK) בפברואר 1942. עד אמצע שנת 1943 היו בכפר כ-40 חיילים מושבעים של ה-AK. במישניוב הייתה גם חנות אקדחנים בבקתה, שבה תיקנו פרטיזנים את נשקם.

במאי 1943, במרכז היערות שמסביב, שהיו ערבות ויקוס, הוקמה קבוצה של יחידות פרטיזנים על ידי סגן יאן פיבניק, הידוע כ"פונורי". עד מהרה היא מנתה 200 חיילי AK. "פונורי" והחוליה שלו החלו בפעילות חבלה רחבת היקף. במסגרת הפעילות, בלילה שבין ה-2 ל-3 ביולי 1943, היא תקפה שתי רכבות גרמניות ליד תחנת לאצ'נה על מסילת הרכבת ראדום-קיילצה. כתוצאה מהפעולה, לפי נתונים גרמנים, כנראה נהרגו שמונה בני אדם וכמה עשרות נפצעו. תושבי מישניוב סיפקו אספקה ​​לחיילי "פונורי". סיוע זה, כמו גם המבנה המחתרתי שהיה בכפר, היו הסיבה לכך שרשויות הכיבוש הגרמניות החליטו לחסל את הכפר. ההחלטה התקבלה בפגישה שהתקיימה ב-8 ביולי 1943 בראדום. ביום ראשון, 11 ביולי 1943, הגיעה למקום קבוצת שוטרים גרמנים וערכה סיור מקדים באזור. בליל ה-11-12 ביולי היה מישניוב מוקף בטבעת כפולה של חיילים גרמנים. איש לא יכול היה לצאת מהכפר או להיכנס אליו. יחידות משנה של המשטרה הגרמנית נכנסו לכפר והחלו לעצור את התושבים שהופיעו ברשימות איסור שהוצגו בעבר. אלה נוצרו כתוצאה מדיווחים של אנשי סוד.

הפולנים שנעצרו הוכו באכזריות בזמן שהובלו לנקודות ריכוז. פחות מעשרה גברים נלקחו לקיילצה לחקירות מעמיקות ולאחר מכן הם היו אמורים להישלח לאושוויץ. מספר נשים גורשו לעבודות כפייה ליד הנובר. חלק מהעצורים, בזמן זה, נלקחו לאחד האסמים, אליה השליכו הגרמנים רימונים ולאחר מכן הציתו אותו. גם משפחות שלמות נרצחו בשטח של בתים בודדים. בסך הכל, ב-12 ביולי 1943 נרצחו 102 בני אדם על ידי הגרמנים במישניוב, בהם שתי נשים וחמישה ילדים בגילאי 5 עד 15 שנים.