סיפור יפה בזמנים טרגיים. אירנה זיילינסקה, צעירה פולניה, סיכנה את חייה בהצלת בעלה לעתיד מהשואה.
אירנה זיילינסקה, ילידת 1925, התגוררה במיידן וורוטקובסקי ליד לובלין, כיום חלק מהעיר. כשגרמניה פלשה לפולין ב-1 בספטמבר 1939 ופרצה מלחמת העולם השנייה, היא הייתה רק בת 14.
אביה, פיוטר, שמר בתקופת בין המלחמות על קשרים טובים עם היהודי שמואל ברנגוט ובניו, צ'סלב ולדיסלב. הם גרו בזמבוז'יצה קושציילנה – כפר לא רחוק מהמקום ממנו הגיעה משפחת זיילינסקי.
כשהחלה פעולת ריינהרדט במרץ 1942, אירנה התחילה לעזור לחברים היהודים של אביה. הודות לתמיכתה, בין היתר, הם לא עברו לגטו פיאסקי, אלא נמלטו ליער דוברובה שליד זמבוז'יצה. שם הם שהו זמן מה, והואכלו על ידי אשה פולניה. לאחר זמן קצר, אירנה לקחה את ולדיסלב ברנגוט לדירתה, למרות שבאזורים הכבושים הגרמנים, דין עזרה ליהודים היה עונש מוות.
בתקופת הכיבוש עבדה האישה כפועלת, חיה בצמצום והייתה לה דירה קטנה. היא ארגנה שני מקומות מסתור סודיים: תא מאחורי ארון בגדים, אליו הוביל מעבר סודי, ומקלט מתחת לרצפת התא. שם חיכו היהודים הנסתרים ברגעים המסוכנים ביותר. מצבה הכלכלי הקשה של אירנה והכנסתה הצנועה של המתבגרת לא אפשרו לה לתת מחסה גם לאחיו ואביו של ולדיסלב. אז הם המשיכו להסתתר ביער. לרוע המזל, הגרמנים גילו אותם במהלך מצוד וירו בשמואל ובצ'סלב.
ולדיסלב שהה עם אירנה זיילינסקה עד יולי 1944. עם סיום מלחמת העולם השנייה נישאו היהודי שניצל והפולנייה שהצילה אותו.
ב-21 בפברואר 1992 העניק מכון יד ושם לאירנה זיילינסקה-ברנגוט את אות "חסידת אומות העולם", כהוקרה על גבורתה של האישה.