חוקרים מאוניברסיטת ורשה והאוניברסיטה לרפואה של גדנסק פיתחו מודל חדשני של בינה מלאכותית שמייצר אנטיביוטיקה. תוצאות המחקר שלהם פורסמו בכתב העת Nature Communications.

לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), זיהומים עמידים לטיפול מהווים איום בריאותי וכלכלי חמור. מספר הזיהומים העמידים לאנטיביוטיקה וזני החיידקים הגורמים לזיהומים אלו הולכים וגדלים. במקביל, חלה ירידה ביעילות של האנטיביוטיקה בשימוש. ארגון הבריאות העולמי מציין כי לא פותח סוג חדש של אנטיביוטיקה במשך יותר מ-30 שנה, מה שעלול לגרום לאובדן כל שיטה יעילה למלחמה בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה.

תרכובות הידועות בשם פפטידים אנטי-מיקרוביאליים (AMPs) נחקרים כבר במשך מאה שנה. הם מיוצרים על ידי חיידקים ויונקים, כולל בני אדם. AMPs נועדו להגן על הגוף מפני ההשפעות המזיקות של פתוגנים. ל-AMPs יש תכונה מרכזית – חיידקים רוכשים עמידות בפניהם לאט מאוד. עם זאת, בין אלפי הפפטידים שהתגלו, עדיין לא ניתן היה למצוא אחד שעדיף על אנטיביוטיקה קונבנציונלית בטיפול בזיהומים חיידקיים.

הפוטנציאל הבלתי מנוצל של AMPs משך את תשומת הלב של חוקרים מאוניברסיטת ורשה ומהאוניברסיטה לרפואה של גדנסק, שפיתחו HydrAMP – מודל בינה מלאכותית חדש המבוסס על וריאציות קידוד אוטומטיות.

על ידי שילוב של רצפים ידועים ונתוני הפעילות שלהם, HydrAMP מסוגל לייצר מאות רצפים חדשים, מה שמגדיל משמעותית את הסיכוי למצוא פפטידים יעילים במיוחד. HydrAMP יכול גם לשפר פפטידים קיימים על ידי ביצוע שינויים ברצף שלהם. לדוגמה, זה יכול להגביר את הפעילות האנטי-מיקרוביאלית של פפטיד שלא הראה יעילות מספקת.

ארקדיוש סלומצ'ינסקי