קרול בז'וסטובסקי, צאצא ממשפחת אצולה מכובדת ממחוז וילנה, רצה לבחור בקריירה צבאית, אך בריאותו לא אפשרה לו. ב-1819 הוא התיישב באחוזה המשפחתית בסטבינסק, שם במשך 35 השנים הבאות עסק בעבודה באחוזתו, שנקראה רפובליקת סטבינסק. הוא סבל ממחלת לב חשוכת מרפא. לפני 168 שנים נפטר המקים של רפובליקת סטבינסק.

בז'וסטובסקי החליט לעשות שינוי באחוזה ליד שטאבין, ליד אוגוסטוב (צפון-מזרח פולין של היום). הנחלה הגדולה הייתה שרויה בחובות ותושביה חיו בעוני ובשכרות. הבעלים החליט לשנות את החשיבה וההתנהגות של האיכרים, ללמדם לעבוד בחריצות ולמגר את ההתמכרויות. הוא ביטל את מעמד הצמית והעניק לאיכרים חופש אישי וזכות לחכור אדמות. הוא הכניס שלטון עצמי כפרי, אסיפה של מנהיגי כפר ששפטו מחלוקות על בסיס קוד עם מערכת חוקים ברורה. הוא סבר שכל אדם צריך להתפרנס ולרכוש השכלה, אז הוא דאג לחינוך של האיכרים – הקים בתי ספר והכחיד כמעט לחלוטין את האנאלפביתיות בשטחיו. הוא גם ייסד קצבאות לאנשים שאינם יכולים לפרנס את עצמם, הקים בתי מרקחת, נתן סיוע רפואי והקים קרן חיסכון והלוואות.

בנוסף, הוא הפך את גידול תפוחי אדמה, סלק מספוא, תלתן, כשות וכרוב לפופולרי. הוא בנה מכונות חקלאיות (כולל מכונת חליבה מכנית ומכונת קילוף תפוחי אדמה), שאת ייצורן פיתח במפעל מבוסס. הוא בנה מפעל לבנים, מנסרה, טחנת מים, טחנת רוח ומפעל לעיבוד עורות, וכן מפעל פלדה שהתפרסם מאוד ברוסיה. המפעל של בז'וסטובסקי היה הראשון בפולין שחובר בקו טלגרף. הוא סיפק יציקות ברזל לבניית תעלת אוגוסטוב, ויצר כלי מטבח, מרגמות, פמוטים, פסלונים ומצבות (שקיימות עד היום בבתי הקברות הסובבים).

לפני מותו הכין הרפורמיסט צוואה, ונתן בה לאיכרים זכות להחזיק בקרקע. הצוואה ייסדה את המוסד החקלאי והתעשייתי, שאמור היה להמשיך בעבודה זו ולדאוג לקביעותה (שרד עד 1949). בז'וסטובסקי, אחד הפעילים החברתיים והכלכליים הבולטים בפולין, גרם לתושבי שטאבין והסביבה לקבל יחס כאיכרים נאורים עד היום.