בשעות אחר הצהריים המאוחרות של 5 באוקטובר 1939, ליד קוק, פחות מחמישים קילומטרים צפונית ללובלין, קיבל הגנרל פרנצישק קליברג את ההחלטה להכניע את החיילים הכפופים לו. הוא היה אחד המפקדים הפולנים הבודדים של מלחמת ההגנה של 1939 שנלחמו בקרבות מנצחים נגד הצבאות הגרמניים והסובייטיים כאחד.

לפני התוקפנות הגרמנית נגד פולין בספטמבר 1939, פיקד הגנרל פרנצישק קליברג על מחוז צבאי בברסט (כיום בלארוס), שם משימתו הייתה לארגן חיילי מילואים כדי להכין את ההגנה על האזור שמסביב.

הודות למרצו ומחויבותו, ההתקפות על ברסט על ידי חיל הטנקים הגרמני של הגנרל היינץ גודריאן נעצרו בהצלחה. לאחר תוקפנות ברית המועצות ב-17 בספטמבר 1939 קליברג החליט לנוע לכיוון רומניה, כשהוא נלחם בקרבות עם שני הפולשים, ולקח תחת פיקודו יחידות פולניות אחרות. המצור על קובל על ידי הסובייטים קטע עבורו את המסלול הזה. לאחר מכן החליט לחצות את נהר הבאג ליד ולודאווה ולצעוד לעזרת ורשה. שם, הוא ארגן מחדש את חייליו, ויצר את הקבוצה המבצעית העצמאית (SGO) ""Polesie, שהייתה מורכבת מכמעט 20,000 חיילים.

הידיעה על כניעת ורשה ב-28 בספטמבר 1939 גרמה לו לשנות את תוכניותיו. הוא הורה לצעוד לדבלין, שם רצה להצטייד מחדש בנשק ותחמושת מהמחסנים, ולאחר מכן לנסות לפרוץ לאזור הרי שווייטוקז'יסקי. במהלך הצעדה נתקלה הקבוצה בחיילים סובייטים, ריסקה אותם ליד יבלון וליד מילאנוב.

בין ה-2 ל-5 באוקטובר, יחידות SGO "Polesie" לחמו בעוז בקרבות עם חיילי דיוויזיית הרגלים הממונעת ה-13 ודיוויזיית הרגלים הממונעת ה-29 בקרבת קוק, סרוקומלה אדמובה, קז'יוודה וולה גולובסקה, שהסתיימו בהרחקת הגרמנים מעמדותיהם. לרוע המזל, בשל המחסור בתחמושת, נאלץ הגנרל קליברג לנהל משא ומתן עם הגרמנים על תנאי הכניעה.

הגנרל פרנצישק קליברג וחייליו נלקחו בשבי הגרמנים. הוא נפטר בבית החולים ב-5 באפריל 1941 ונקבר בבית הקברות הצבאי נוישטאדט בדרזדן. בשנת 1969 הוצאו שרידיו והועברו לפולין. הוא הובא למנוחות בקוק לצד חייליו שנהרגו בקרב על קוק.