ב-12 בספטמבר 1683, בשדות ליד וינה, ניצחו המשולבים הכוחות הפולניים-אוסטריים-גרמניים בפיקודו של המלך הפולני יאן השלישי סובייסקי את הצבא הטורקי בראשות הוואזיר הגדול קארה מוסטפה.
תקופת המאה ה-17 עבור פולין הייתה תקופה של מלחמות תמידיות. בין המדינות הרבות שאיימו על הרפובליקה הפולנית הייתה טורקיה. בשנת 1672 כבשו חייליה את קמיינייץ פודולסקי (קמיינץ-פודילסקי של היום), ונציגי פולין נאלצו לחתום על הסכם בוצ'אץ' המשפיל לשלום, והסכימו לא רק לאבד חלק מאדמותיהם, אלא גם לשלם עמלה שנתית לאימפריה העות'מאנית.
למרבה המזל, הפרלמנט הפולני דחה את תנאי האמנה והעביר מיסים לגיוס הצבא, בראשותו של הטמן יאן סובייסקי. הוא הביס את הצבא הטורקי בכוצים ב-1673 וניצחון זה הבטיח את בחירתו של סובייסקי בבחירות החופשיות למלך פולין. פעולות האיבה נמשכו עד 1676, אז הסתיימה הפסקת האש של ז'ורבנו. כתוצאה מההסכמים, פולין הסכימה לאבד את פודוליה, אך לא הייתה עוד כל הוראה לתשלום העמלה המבישה.
באפריל 1683 נחתמה ברית פולנית-אוסטרית נגד טורקיה. באותה שנה באמצע יולי נכנס הצבא הטורקי בפיקודו של הוואזיר הגדול קארה מוסטפה לאוסטריה והטיל מצור על הבירה וינה. כדי ליישם את התחייבויותיו לברית, יצא המלך יאן השלישי סובייסקי לעזרת וינה, לאחר שאסף חלק מצבאו. הכוחות הפולנים גמעו בדרכם בממוצע קרוב ל-30 ק"מ ביום, הישג לא מבוטל בהתחשב במצב הדרכים באותה תקופה. בתחילת ספטמבר הצטרף אליהם כוח אוסטרי וגרמני שנפרס 50 ק”מ מוינה. על הפיקוד העליון של הצבא המשולב השתלט סובייסקי, שהכין תוכנית קרב. לפיה, הכוחות האוסטרים והגרמנים היו אמורים לבלום את הכוחות הטורקים, ולתת לצבא הפולני זמן לחצות את יער וינה.
תוכניתו של סובייסקי ציפתה שהעימות המכריע יתקיים במשך יומיים, ב-12 וב-13 בספטמבר 1683. עם זאת, מכיוון שכוחות בעלות הברית כבר תפסו עמדות נוחות לפני המועד, ומכיוון שהוא לא רצה לתת לטורקים הזדמנות להתאגד מחדש ולבצר את כוחותיהם, נתן סובייסקי את הפקודה להתקפה המכריעה בשעות אחר הצהריים של ה-12 בספטמבר. קדמו לה התקפות סיור כדי לבחון את כוחותיו של קארה מוסטפה, אך מעל הכל כדי לסייר בשטח.
תוצאת הקרב נקבעה על ידי מתקפת פרשים מאסיבית של כוחות בעלות הברית שמנו יותר מ-20,000 איש כולל הפרשים הפולנים הכבדים – ההוסארים. את המתקפה הוביל למעשה לעמדות הטורקים על ידי יאן השלישי סובייסקי עצמו. חייליו של קארה מוסטפה לא יכלו לעמוד בהתקפה של ההוסארים המכונפים ונסו בבהלה פנימה. הקרב הסתיים בתבוסה טורקית, שעליה שילם מאוחר יותר הוואזיר הגדול בחייו.