על פי הדוח "עלויות כלכליות של הבצורת לחקלאות פולנית", שהוכן על ידי המכון הכלכלי הפולני (PIS), בשנים האחרונות התפוקות של החקלאות הפולנית הופחתו באופן משמעותי על ידי השפעת הבצורת. הסכום השנתי הממוצע של הפסדים בשלוש קטגוריות יבולים (פקעות, דגנים, זרעי שמן) המוערך על פי שימוש במדד האקלימי של מחסור במים הוא כ-3.9 מיליארד זלוטי, בעוד שהאובדן הנאמד על פי שימוש במדד הצמחייה הדיפרנציאלית (NDVI) הסתכם אפילו ב-6.5 מיליארד זלוטי (לפי המחירים השוטפים הממוצעים ברכישות במחוז נתון).

כפי שמדגישים מחברי הדוח, האומדנים המוצגים מוגבלים ליבולים חקלאיים, ואינם כוללים את כל הנזק הסביבתי והכלכלי הנגרם מבצורת. בממוצע, ההפסדים הגדולים ביותר נרשמו במחוז ויילקופולסקי, והנמוכים ביותר במחוז וורמינסקו-מזורסקי. מחוז ויילקופולסקי הוא שטח גדול ויש לו שטח חלקאי מעובד משמעותי, אך התברר כי הוא יבש מאוד לפי שני המשתנים הסביבתיים. וורמיאן-מזוריה, לעומת זאת, הוא המחוז הגשום ביותר לפי שני המדדים.

אובדן יבול מוריד את הכנסות החקלאים ומעלה את מחירי המזון, וכך משפיע על כולם. הכרת העלות הכספית של הבצורת בחקלאות יכולה להעלות את המודעות לסכנות הבצורת.

הבצורת נגרמת לא רק מכמות הגשמים, אלא גם מדרך ניהול המים. ניתן לשפר את יכולת הקרקע לשמור על מי נגר, כלומר אצירה, על ידי הגנה על יערות, מאגרי מים טבעיים ואדמות ביצות ועצירת ניקוז יתר.

ללא אמצעי מנע, עלויות הבצורת יגדלו. עליית הטמפרטורות כתוצאה משינויי אקלים תעצים את הבעיות: היא תגביר את האידוי ואת תדירות אירועי מזג האוויר הקיצוניים. יש צורך באמצעי הסתגלות, כולל ניהול מתאים של משאבי המים וכן בחירת יבולים.

אדריאן אנדז'יבסקי