המכון ההיסטורי היהודי משיק תערוכה זמנית חדשה "רקדנים 1944. מייצ'יסלב ויימן". המארגנים מציגים סדרת גרפיקה ייחודית של האמן-עד השואה בגטו ורשה. הגרפיקה נוצרה בסוף 1943-תחילת 1944, כאשר ויימן הסתתר מהגרמנים.

לאורך השנים התפרש "הרקדנים" כסיפור אוניברסלי על אפוקליפסת המלחמה, ניתוח מפורט יותר, החושף את ההקשר הייחודי של יצירת העבודות, קושר את הגרפיקה להיסטוריה של ורשה הכבושה, תושבי הגטו היהודים וקורבנות מרד אביב 1943.

"גיבורי הגרפיקה והמערכונים מסדרת "רקדנים" הם אנשים חסרי הגנה, המשתתפים במעין תיאטרון חברתי; מעמדם מודגש על ידי בגדיהם הייחודיים או על ידי עירום. אלה אנשים שנחשפים לצופים. כך, על הבמה המטאפורית עומדים "אחרים", חסרי הגנה, ולצידם אלה ש"מניעים אותם" בדרכים שונות, וכן אלה המתבוננים בהם, פחות או יותר באדישות. לכן הקריאה שלי ב"הרקדנים" היא חד משמעית: מייצ'יסלב ויימן תיעד את מצב היהודים בוורשה במהלך הכיבוש הגרמני", אומר אוצר התערוכה, ד"ר פיוטר ריפסון.

בתקופת הכיבוש עבד ויימן באופן פיזי כמחסנאי במפעל הוודקה והליקרים יאמאש תחת ניהול גרמני, המשיך בלימודיו האמנותיים והציג את יצירותיו בתערוכות מחתרת. זמן קצר לפני פרוץ מרד ורשה עברו הזוג ויימן, בזמן שציפו לילד שני, לאיזבלין שליד ורשה, ולאחר המרד הגיעו לקרקוב.

לאחר 1945 הפך ויימן לאמן מוכר, וכן למארגן חיי אמנות וחינוך. הוא השתייך לקבוצת "9 אמני הגרפיקה", בשנים 1964-1970 הוא יצר את המעגל החשוב ביותר בקריירה שלו, רוכב האופניים. במשך למעלה מ-30 שנה הוא היה מרצה לציור וגרפיקה באקדמיה לאמנויות יפות בקרקוב, שם היה גם רקטור האוניברסיטה. הוא נפטר בקרקוב ב-1997.

ארקדיוש סלומצ'ינסקי