בליל 12-13 בדצמבר הנהיגו השלטונות הקומוניסטיים בפולין חוק צבאי. במהלכו נכלאו למעלה מ-10,000 בני אדם, הוטלה צנזורה, הוגדר עוצר ואלפי בני אדם נשפטו בגין פעילות התנגדות. סמל להתנגדות נגד השלטונות היה השביתה במכרה ווייק בקטוביץ, שם השתמשו שוטרים בנשק חם כדי לעצור את השביתה, והביאו למותם של תשעה כורים.

הטלת חוק צבאי בפולין בלילה שבין 12 ל-13 בדצמבר 1981 הביאה לסיום אכזרי לתקופה בהיסטוריה של ה-PLP הידועה בשם קרנבל הסולידריות. זה התחיל בקיץ 1980, כאשר, תחילה כתוצאה משביתות ביולי 1980 באזור לובלין ובאוגוסט אותה שנה בחוף הבלטי, הסכימו השלטונות הקומוניסטיים בפולין לעשות ויתורים משמעותיים למפגינים. כתוצאה מכך הוקם האיגוד המקצועי בניהול עצמי "סולידריות".

הסכמת השלטונות הקומוניסטיים לפעילות עצמאית של האיגודים המקצועיים הייתה תכסיס טקטי בלבד, שכן באותה תקופה לא הצליחו לעצור את מחאת העובדים בכוח.

על ידי יצירת רושם של הסכמה לפעילות של סולידריות, החלו מקבלי ההחלטות הקומוניסטים לנקוט בצעדים להשבת הסטטוס קוו הקודם על כנו.

בקשר להפגנות באמצע אוגוסט 1980, הוקם במשרד הפנים (MIA) המטה של ​​מבצע קיץ 80, שהמשיך בפעילותו למרות שפסקו השביתות. קציני המשטרה החשאית הקומוניסטית – שירות הביטחון (SB), יחד עם נציגי משרד ההגנה הלאומית (MON), מילאו תפקיד חשוב בעבודת הוועדה להגנת המדינה, שהכינה תוכניות להטלה של החוק הצבאי.

עד סוף מרץ 1981 הסתיימה העבודה על מסמכי התכנון הבסיסיים בהקשר זה ("עקרונות מנחים בניהול חוק צבאי בשטח הרפובליקה העממית של פולין לאור ביטחון המדינה", "תכנית פעולה מרכזית של רשויות פוליטיות וממשל המדינה במקרה של צורך בהנהגת חוק צבאי ברפובליקה העממית של פולין", "תכנית מסגרת של פעולות הכוחות המזוינים במקרה של הנהגת חוק צבאי"). במקביל שהו בפולין קציני קג"ב וקציני צבא סובייטים, שתפקידם היה לא רק לתמוך בחברים פולנים אלא גם לפקח על השלמת ההכנות להנהגת החוק הצבאי.

בתקופה זו מילא את תפקידו של ראש ממשלת פולין הגנרל וויצ'יץ' ירוזלסקי, אשר בהצגתו הפרלמנטרית הציע שסולידריות תשים קץ למחלוקות וקרא ל-90 ימי שלום. במקביל, העבודה על ההכנות להטלת החוק הצבאי לא רק נמשכה אלא אף הוגברה בתקופה זו. ביולי 1981, איש סודו של ירוזלסקי, גנרל צ'סלב קישצ'ק, עד לאחרונה ראש שירות הביטחון הצבאי, הפך לשר הפנים. בתחילת ספטמבר 1981, רוב החקיקה להנהגת חוק צבאי כבר הייתה מוכנה.

כדי לשמור בסוד מוחלט של ההכנות, הוחלט להדפיס 25,000 כרזות המודיעות על הנהגת חוק צבאי במפעל הדפוס של הקג"ב במוסקבה. באמצע אוקטובר 1981 הגיעו הסובייטים למסקנה שהגנרל ירוזלסקי ערב לביסוס "סדר" בפולין, ולכן הסכימו לתת לו להיות המזכיר הראשון של מפלגת הפועלים הפולנית המאוחדת (PZPR). ההכנות להטלת חוק צבאי נכנסו אפוא לשלב מכריע.

ההחלטה הסופית להטיל חוק צבאי בשטחה של הרפובליקה העממית של פולין התקבלה מיד לאחר הצהריים ב-12 בדצמבר 1981. פקודות נשלחו למפקדות המשטרה המחוזיות ולפיקודים של יחידות צבאיות, והורו על יישום התוכניות שנשלחו מוקדם יותר. בלילה שבין 12 ל-13 בדצמבר 1981, החלה מעצרם של פעילי סולידריות (בסך הכל כ-10,000 איש בתקופת החוק הצבאי) במסגרת קמפיין "Jodła".

בנאום בטלוויזיה הכריז הגנרל ירוזלסקי על הטלת חוק צבאי על ידי מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של פולין (PRL). זו הייתה הפרה של החוק באותה תקופה, כי על פי הוראות החוקה של הרפובליקה העממית של פולין, מועצת המדינה יכלה להוציא צווים רק מחוץ למושבים של הפרלמנט הפולני, וזה לא היה המקרה כאן.

הגבלות הוטלו על החברה, כולל איסור על שביתות ואסיפות, השהיית איגודי עובדים, מיליטריזציה של מספר תחומים בכלכלה הלאומית והנהגת עוצר. השביתות הראשונות פרצו כבר ביום ראשון ה-13 בדצמבר 1981, אך גל השביתות האמיתי החל להתפשט רק למחרת. ב-14 בדצמבר כבר כמה מאות מפעלים ברחבי הארץ פתחו בשביתה. השלטונות הקומוניסטיים החליטו לשבור את ההתנגדות בכוח, והגנרל צ'סלב קישצ'ק אף התיר שימוש בנשק חם. האירועים הטרגיים ביותר התרחשו בקטוביץ, שם נהרגו שישה כורים ושלושה נוספים מתו מפצעיהם במהלך עצירת השביתה על ידי הצבא והשוטרים במכרה ווייק.

הגנרל ירוזלסקי, במיוחד אחרי 1989, ציין שוב ושוב שעם האיום בהתערבות סובייטית, החוק הצבאי אמור להיות "הרע במיעוטו". ברור מהמסמכים הקיימים כיום, כולל מסמכים סובייטיים, שברית המועצות לא תכננה התערבות כזו בפולין בחורף 1981. מצד שני, ידוע שב-11 בדצמבר, בשיחה עם המרשל ויקטור קוליקוב, המפקד העליון של כוחות ברית ורשה, הגנרל ירוזלסקי ביקש "סיוע צבאי", ונתקל בסירוב.

החוק הצבאי הושהה ב-31 בדצמבר 1982 ובוטל ב-22 ביולי 1983.