שיפור מצבם הבריאותי של היהודים בפולין היה אחת הדרישות השכיחות ביותר שהעלתה האליטה היהודית מראשית הרפובליקה הפולנית השנייה. אחד הארגונים החשובים שזכו להצלחה רבה בתחום זה היה החברה להגנת בריאות האוכלוסייה היהודית בפולין, TOZ.
היא התמקדה במלחמה במחלות הנגרמות עקב עוני ותנאי חיים קשים – בעיקר שחפת ומחלות זיהומיות בקרב ילדים, ועם שחר הקמת המדינה החדשה, טיפוס. ה-TOZ הוקמה בשנת 1921 על ידי היפרדות מארגון רוסי בשם Obszczestvo Zdravonoochronieniya Yevreyev. בתחילה היא פעלה רק באזור הגבול המזרחי של פולין (קרסי). מייסדה היה גרשון לוין מלובלין – רופא ריאות במקצועו. היה לו ניסיון רב בעבודה קלינית, והוא כיהן מ-1918 כראש המחלקה הפנימית של בית החולים היהודי הישן בצ'יסטה. סמואל גולדפלם, נוירולוג בולט ומייסד מוסד "זופיובקה" ליהודים עם מחלות נוירולוגיות ומחלות נפשיות באוטבוצק, הפך לנשיא כבוד של TOZ.
משימת הארגון הייתה לבצע יוזמות רבות לקידום רפואה מונעת והפצת היגיינה, אך אתגרי חיי היום-יום הביאו לכך שהמניעה הייתה חייבת לפנות מקום לפעילות טיפולית. פותחו שירותי ייעוץ ומרפאות חוץ, נערכו מבצעי תזונת ילדים וחיסונים, נפתחו בתי הבראה ואף מרפאות בריאות. ההצלחה המדידה הגדולה ביותר של TOZ הייתה הירידה בתמותת תינוקות בוורשה, שם היא הייתה פעילה מאוד. עד 1939 הוקמו כאלף ארגונים רפואיים וסניטריים במסגרת ה-TOZ, כאשר רק חלק מהאנשים המעורבים גבו תשלום עבור עבודתם. רבים מהם, כולל רופאים, עבדו בחינם. הם הצליחו להקים כ-400 מתקנים ב-50 ערים.
חברי הארגון עשו מאמצים רבים להגיע לכמה שיותר יהודים באמצעות העיתונות. לפיכך יצא לאור כתב העת "Fołks Gezund" ("בריאות העם") או כתב העת המקצועי "Social Medicine – Socjałe Medicine". כמו כן יצא לאור כתב עת לצעירים תחת הכותרת "Dos Gezund" ("בריאות").
TOZ הייתה פעילה במהלך מלחמת העולם השנייה, ביצעה פעילות בתוך הג'וינט, אך ב-1942 חיסל אותה הכובש הגרמני.
לאחר הפעלתה מחדש ב-1946, חדלה TOZ להיות פעילה ב-1950 כתוצאה מהחלטה של השלטונות הקומוניסטיים.